בהתאם לתיאוריו של יועץ המס מטלוב ובנו, כל הקשר החשבונאי היה מול צדוק סונה, הוא חתם על הדו"חות, הביא את החשבוניות ועמד בקשר מולם. השניים לא הכירו את בן דוד וארוש ואף לא את סיבוני (ע' 3340-3342, 3349-3350).
--- סוף עמוד 223 ---
759. בהתאם לעדות שמעון אזולאי שעבד כמשווק באזור בית שמש מטעם אור החסד בחודשים 3-10.05, סונה קיבל אותו לעבודה, שילם לו את השכר, והיה מבחינתו המנהל היחיד, כשכלל לא הכיר את ארוש ובן דוד (ע' 8281-8282, נ/269). לעניין מהימנות העדות אדרש בפרק המעשים להלן.
760. בהתאם לעדויות בן דוד וארוש בהליך האחר, השלושה היו שותפים שווי מעמד באור החסד, והם החליטו משיקולים של קשר מול הרשויות ומיסים להעמיד את סונה כמנכ"ל. יש לזכור בהקשר זה את תיאורו של ארוש בהליך האחר כיצד כל עסק שנרשם על שמו טרפדו הרשויות, ואת העובדה שבן דוד היה מוגבל מפתיחת חברות באותה עת.
בהתאם לגרסת סיבוני, בן דוד היה מוגבל ולא יכול היה לפתוח חברה על שמו. בהתאם לגרסתו הראשונית את סונה כלל לא הכיר.
פידא שייח לא שמע על סונה ולא נתקל בו והסכם פירוק השיתוף נערך מול בן דוד וארוש בלבד.
סונה שנחקר כאמור תחת אזהרה לא היה ניתן לאיתור ולא העיד.
סיכום ומסקנות לגבי מעמד המעורבים באור החסד
761. לאחר בחינת כל הראיות שוכנעתי מעבר לספק סביר שבן דוד וארוש היו שותפים סמויים באור החסד, כשלאור הראיות שנסקרו נותר בי ספק אם הייתה שותפות משולשת, בה סונה הוא החזית של החברה והאחראי על הקשרים עם הרשויות ורשום כבעלים וכמנהל. ממכלול הראיות עולה שחלוקת התפקידים בין השותפים הייתה שסונה נותן את שמו ועומד בחזית הרישומית ומול רשויות המס, בן דוד אחראי לכל הפעילות ועומד בקשר עם סיבוני ועם פידא שייח. תפקידו של ארוש בשותפות אינו ברור דיו, ואיני יכולה לשלול את הטענה שנוכחותו נועדה בעיקר להבטיח הוצאה לפועל של פעילות לרבות גביית כספים, וזאת בשל הרקע שלו, ו"שמו" שהיה ידוע, הן לפי תיאורו שלו והן לפי דברי חקמיאן.
762. האם שלושת השותפים היו גם מעורבים בפעילות נושא ההליך שלפניי באופן ישיר או היו אחראים לפעילות מכוח מעמדם כמנהלים פעילים? אשר לסונה, אינני סבורה כי יש חיוניות בהכרעה אם סונה היה בעל מעמד של מנהל פעיל באור החסד מתוקף הפעילויות שעשה אם לאו, שכן מעמדו של סונה שאינו נאשם בפניי אינו מוציא ואינו שולל את מעמדם של אחרים כמנהלים פעילים.