856. סיבוני שלדבריו לא היה מעורב בפעילות, טען שלא ידוע לו דבר על הגורמים מולם פעלה שבר בשגב שלום. עם זאת, סיבוני בחקירתו טען שלבן דוד היו סוכנים וסיבוני אף מכיר חלק מהם, כשלא מסר
--- סוף עמוד 248 ---
במי מדובר. מתיאורו עלה שסיבוני ידע שאותם סוכנים אינם אלה שמסרו לשבר את חשבוניות הספקים, ובלשונו:
"עכשיו תגידי לי הוא הביא חשבונית כזאת. אני אומר ת'כלס עבודה בשטח. ... אני ראיתי את האנשים שעובדים. אני ראיתי את האנשים שמזיעים. בסדר, תגיד לי הבן אדם הזה שהזיע, הוא בעל החשבונית, אני לא יודע. אתה מבין מה אני רוצה להגיד לך? עבודה הייתה. אנשים היו" (ת/35א ע' 47-48).
מדובר בהתייחסות כללית לשבר ללא הפרדה בין פעילותה הנטענת בשגב שלום לבין קבלת טפסים מגורמים שונים והתחשבנות לגביהם.
857. גם בן דוד הודה בעדותו כי (ע' 7514-7516):
"רוב האנשים שהתעסקנו איתם... אין להם חברות בע"מ או עוסק מורשה על השם שלהם ותמיד הם היו צריכים להביא חשבונית ממישהו שיגבה אותם"
וכן:
"יכול להיות שבהכרח זה לא משקף את המציאות...של חברת שיווק אבל זה מה שהיא נתנה לנו בפועל".
גם בהתייחסותו זו של בן דוד אין הבחנה בין אזורי ותחומי פעילות שונים.
858. לעניין שלוש קבוצות החשבוניות, בן דוד טען לראשונה בעדותו שאת חשבוניות קבוצה ג' קיבל מרו"ח דודו קרדיש בנוכחות אנשים שהציגו את עצמם כבעלי החברות ודודו שהציג את עצמו כשותף שלהם. אציין שקודם לכן בחקירות מסרו בן דוד ופיטוסי גרסה מתואמת לגבי קשרים עם אותם ספקים, שהודו בביהמ"ש שאין בה ממש. בן דוד טען בלקוניות שהפעילות של הקבוצה הייתה באזור המרכז (ע' 7862), ולא הוסיף נתונים פרטים ואסמכתאות, ומדובר בעדות כבושה ומתפתחת, סתמית שאינה מעוררת כל אמון. איני מקבלת את הטענה שגורמי החקירה נדרשו להתחקות אחרי מקור החשבוניות כשבן דוד הזכיר בסתמיות את השם דודו ללא פרטים נוספים, ומנגד מקובלת עליי הטענה שנדרש מבן דוד להעיד את אותו דודו לאימות טענתו וזאת לא עשה על כל המשתמע מכך.
לגבי קבוצה ב' העיד שהחשבוניות התקבלו מאריק דעדוש, אותו טען בחקירות שכלל אינו מכיר. בן דוד בעדותו טען תחילה שדעדוש לא קשור בכלל לפעילות בשגב שלום, וקשר אותו לחשבוניות בקריית מלאכי וקריית גת (ע' 7555) ורק בהמשך שינה את גרסתו, וזאת בניגוד לדברי דעדוש ופיטוסי, ולא מסר כל פרטים ממשיים לגבי החברות. גם עדותו זו לא עוררה אמון.
--- סוף עמוד 249 ---