--- סוף עמוד 259 ---
טענתה הגורפת של המאשימה שסניור אינו יותר מפנקס חשבוניות, ומצאתי בפרקים נוספים שיש מקטעים שיש לגביהם ספק לביצוע פעילות אמיתית, אזי אין בסיס להשערה ממין זה מבלי שהמאשימה מניחה לה בסיס ראייתי, ובנסיבות אלה מדובר בהשערה שאין לה ביסוס ראייתי שהוא.
894. אציין כי לביהמ"ש הוגשו תמונות המתעדות ארועי פרסום והסברה (נ/133, נ/134, נ/136, נ/137), שכאריש והרופאים אישרו שקשורות למרפאות בהר הזיתים וטענו שסניור ארגן אותן. כאריש הוסיף ותיאר פעילות שיווקית בבתי ספר וכנסים שארגן סניור (ע' 7531, 7561-7562).
895. בנוסף, יש תמיכה בטענות ההגנה בעדותה של רו"ח רנין ג'אבר שטיפלה בענייני הר הזיתים עד סוף שנת 2009 וייצגה את הר הזיתים בדיונים מול רשויות המס ביחס לשנת 2009. היא מסרה כי אמנם לא פגשה את סניור (ואף לא הייתה אמורה לפגוש אותו), אך הבינה בזמן אמת שהוא מבצע פעילות שיווק, והייתה מקבלת את החשבוניות עם פירוט של רשימה ידנית של שמות ומסמך מודפס של תחשיב, ובלשונה:
"אני גם כן מקבלת עם זה פירוט של השמות....וגם כן פירוט של שמות הלקוחות. בדרך כלל הייתי מקבלת את החשבונית עם פירוט שמות של, שמות ההתחשבנות כביכול, איך התחשבנו בשביל להגיע לסכומים האלה.... יש רשימות של קופת חולים מאוחדת, אבל בעיקר זה רשימות לא, רשימה ידנית לא,... ממחושבת סליחה.... כמה לקוחות לשימור. כאילו יש לקוחות שימור כפול כמות,... בדיוק, כמות כפול מספר וזה הפירוט של החשבונית" (ע' 1946).
תיאור זה מתיישב עם המסמכים לחודש אפריל 2009 שנזכרו לעיל (נ/131).
896. רו"ח ג'אבר התייחסה גם לדיוני השומה בקשר לדו"ח לשנת 2009, שם התעוררו שאלות והיא הציעה למפקחים לבדוק, ובסופו של דבר 80% מהוצאות הר הזיתים אושרו (ע' 1944-1945). חאג' יחיא בעדותו חידד שההוצאות שלא הוכרו בסופו של דבר אינן קשורת לשיווק (ע' 3724-3725). יצוין כי סניור בעדותו הכבושה מסר שנקרא למסור הבהרות לרשויות המס וההבהרות הניחו את דעת המפקח (ע' 6550-6551), אם כי גם זו עדות כבושה כשבמסמך הסכם השומה שהוגש אין לכך אזכור (נ/132).
897. המאשימה מבקשת ללמוד שלא הייתה פעילות בה מעורב סניור מעדויותיהם של ארבעה מבוטחים שהצטרפו למאוחדת ולא הכירו את סניור ואף לא פנו אליהם. שלושה מתוכם תיארו נסיבות מסוימות של הצטרפות, העדה הרביעית, לעומת זאת, התייחסה לשתי פניות אליה לעבור למאוחדת להן סירבה, וציינה כי להבנתה היא חברת קופת חולים כללית ומסמכי העברתה למאוחדת הם מזויפים. העדה כמובן לא ידעה מי היה הפונה ומי אחראי לזיוף. העדות האחרונה דווקא מתיישבת עם פעולות גיוס אגרסיביות (ת/282, ת/283, ת/284, ת/286). בנסיבות האמורות, העדויות הנקודתיות אינן משפיעות על התמונה הראייתית לכאן או לכאן.