אני מפנה לפרק הראשון שם קבעתי כי טענת סניור שהוא מסר את השיקים פתוחים ורובין הוא שמילא את שמות המוטבים אינה מעוררת אמון, ושוכנעתי מעבר לספק סביר שסניור הוא שעשה שימוש בשיקים המזויפים והוא שהיה צריך את חתימת ההסבה המזויפת כדי לקבל את הכספים במזומן.
1056. אציין כי לאור העובדה שסניור אינו טוען שמדובר בשמות של ספקים מצד אחד, ומצד שני ברור שהאינטרס בפעולה שתוצאתה קבלת כסף מזומן מבלי למשוך את הכסף מהבנק באופן מעורר חשד היה של סניור, מה גם שנבחרו שמות של מוטבים שמתקשרים עם פעילותו הרשמית המוצהרת ועוסקים בהדפסות, הסעות, שליחויות וכיוצ"ב, וביחד עם העובדה שהפריטה לא בוצעה בצ'יינג', שאז הייתה חובה ברישום פרטיו של סניור, אלא בוצעה באמצעות רובין ששימש עבור כצינור
--- סוף עמוד 306 ---
לפעולות הפריטה ללא תיעוד, מתחייבת המסקנה, בהעדר הסבר חלופי אחר, שההתנהלות נועדה לקדם פעילות כספית שהיה אינטרס להסתירה. הסבריו של סניור על האטרקטיביות בריבית לה זכה מרובין, לא נתמכו בראיות ולא היו משכנעים.
1057. חרף האמור, ומבלי למעט ממנו, אין שום ראיות שסיבוני ידע על התנהלות זו של רישום מוטבים בדויים בשיקים, לא מסניור ולא מרובין, ואין כל ראיה שהיה מעורב בכך בכל דרך, כשגם כתב האישום אינו מייחס לו קשר אליה ואין טענה שאמור היה לחשוד בכך.
1058. בנסיבות אלה, לאור העובדה שמדובר בפעילות שסיבוני לאו דווקא אמור היה לצפות שתתרחש, ובהעדר ראיות למודעותו אליה, אהנה אותו מן הספק.
לפיכך, ביחס לפרק הראשון שוכנעתי מעבר לספק סביר כי סיבוני וסניור בצוותא חדא עברו עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק, כל אחד מהם בהיקף שתואר לעיל.
עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק ועבירת קבלת דבר במרמה בהקשרה
1059. לעניין עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק, המאשימה מייחסת את העבירה הן בהקשר של השימוש בשירותי הפריטה של רובין, והן בהקשר של מניעת דיווחים מטעם הבנק על פעילות סניור.
1060. לעניין שירותי הפריטה של רובין, מקובלת עליי הטענה שהשימוש בשירותיו של רובין מנע רישום ודיווח על סניור כמי שביצע פעילות פריטה, וחלף זאת נרשמו הפעולות בצ'יינג' על שם רובין בכל דיווח עתידי. בנוסף, רובין תיאר בחקירתו שבדק מול סניור את שאלת תקינות השיקים למוטבים הבדויים ונענה שהכל בסדר ויש חשבוניות בקשר לשיקים (ת/234 12/ 37), מה שכמובן אינו נכון.
1061. לסניור יש מעורבות ישירה בעבירה, הוא פעל בהיקפים ניכרים באמצעות רובין במשך שנים, והיה מודע למשמעות הפריטה דרכו, והשתכנעתי כי פעל באמצעותו לא בשל תעריפיו המיוחדים, כטענתו, או לכל הפחות לא רק בגללם, אלא גם למטרת יצירת חייץ בינו ובין השיקים לבין הפעילות, למטרת מניעת דיווח. משכך, שוכנעתי מעבר לספק סביר כי מתקיימים יסודות העבירה ויש להרשיע את סניור בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק.