1066. אין מחלוקת לגבי זימונו של סניור לבנק בחודש מאי 2007. לפי עדויות מנהל הסניף וסגנו הם הבחינו בפעילות שאינה מאפיינת חברות עסקיות וכוללת משיכות מרובות של מזומנים וביקשו הסברים. בתגובה נענו על ידי סניור שהמשיכות נובעות מכך שהוא משלם לעובדים במזומן, תוך שהוצהר בפניהם שמנוהלת הנהח"ש מסודרת, וסניור מוציא חשבוניות. לבקשת המנהל וסגנו אף נשלח מכתב ביום 10.5.07 בהתאמה לאותם נתונים (ת/228 ומכתב נלווה, ע' 1468, 1493).
--- סוף עמוד 308 ---
סניור אישר שאכן מסר לבנק שהפעילות רשומה בספרים, תחילה השיב שמבחינתו הרישומים שלו ביומנים עלומים שלא הציג לביהמ"ש די בהם, ובהמשך טען שהכל באמת רשום בספרים (ע' 7194-7196). אלא שלא רק שהספרים לא אותרו ולא הוצגו, ואין ממש בטענתו זו, אלא שגם לפי גרסתו של סניור עצמו להוצאות שלו, שבגינן טען שמשך את הכספים, אין לו אסמכתאות, וזה המרכיב שעניין את הבנק ועליו הצהיר, כך שההצהרה בפני הבנק בנושא מהותי היא כוזבת ושקרית.
בנוסף, סניור טען שכשאמר שהכסף משולם לעובדים התכוון למשווקי המשנה (ע' 7194-7196). מובן שלא הרי עובדים שמוצאים להם תלושי משכורת מסודרים בגינם הם מקבלים תשלום, כהרי ראשי קהילות שמקבלים כסף עבור פעולת הצירוף ואינם מוסרים כל אסמכתא. אין לשכוח גם כי קבעתי שחלק נכבד מאד מהמשיכות לא היה קשור כלל לנושא ההוצאות ששולמו לקהילות וראשי קהילה. לפיכך גם המצג הזה הוא מהותי וכוזב.
1067. על מהותיות המידע עבור מנהלי הסניף ניתן ללמוד הן מהעובדה שזימנו את סניור לפגישה, הן מהדרישה לקבל את ההסברים בכתב, הן מהתכתובת עם מחלקת איסור הלבנת הון בבנק (ת/229), והן מהדרישה שקיבל סניור, לדבריו, בעקבות הבירורים האמורים להפסיק לעבוד במזומנים, כי המשיכות לא נראות טוב, ומעברו של סניור למשוך כספים באמצעות שיקים (ת/157א ע' 102-103).
1068. סניור אמנם הדגיש בעדותו שלפגישה היו תכנים שיווקיים מצד הבנק (ע' 6462), אלא שהיבט זה, שמתיישב גם עם עדויות המנהלים שסניור הצטייר כלקוח אמין וגם עם התרשומת מהפגישה (ת/228, ע' 1472), אין בו כדי למעט ממטרת הפגישה, מהלכה, תוצאותיה והדרישות בעקבותיה.
1069. לעניין הנסיבות בהן הפסיק סניור לעבוד במזומנים, אין חולק שבחודש אוגוסט 2007 הפסיק לעבוד במזומנים ולא חזר לכך (ת/339) ועבר לעבוד באמצעות שיקים שפרט אצל רובין (ת/221). סמיכות הזמנים לפגישה ולמכתב האישור היא ברורה, ומתיישבת עם תיאורו של סניור בחקירה לגבי הקשר בין שני הארועים. אין בעובדה שרוני בן דוד לא זכר אם הפסקת הפעילות הייתה ביוזמת הבנק, כפי שסבר תחילה, או ביוזמת סניור, כשעצם הפסקת הפעילות במזומנים בעקבות הפגישה הייתה זכורה לו בבירור (ע' 1488, 1491), כדי למעט בכהוא זה מהקשר הברור בו הודה גם סניור, כאמור, בין הפגישה בבנק לבין הפסקת הפעילות במזומן.