--- סוף עמוד 310 ---
1073. לעניין עבירת המקור, כפי שציינתי, הגעתי למסקנה שעבירת המקור היחידה שיכולה להיות מיוחסת בפרק השני היא העבירה של שימוש במסמך מזויף בהקשר של השיקים עם חתימת ההסבה המזויפת.
במסגרת הצגת הראיות, המאשימה הציגה שישה שיקים בלבד, כמפורט בפרק השני, בסכום כולל של 213,000 ₪ במעוגל, מתוך סכום כולל של כ – 6.2 מיליון ₪ מדובר בכ- 3% מהסכום הכולל באישום. עבירות המקור נעברו רק ביחס לשיקים אלה ולא ניתן להסיק מהן לגבי השיקים האחרים.
1074. ביחס לסכום הנזכר, קבעתי שמדובר בשיקים שחתימת ההסבה בהם זויפה, ונעשה בהם שימוש מול רובין בפריטתם. הרכוש האסור שנצמח הוא הכספים וכל העברה של המזומנים שהתקבלו ותשלום באמצעות אותם מזומנים מהווה פעולה ברכוש האסור. בהמשך לנטען בכתב האישום ובהתאם לראיות ולמפורט ביחס לפרק השני, שוכנעתי כי המזומנים שולמו למי שביצעו את הפריטה מול רובין, כלומר לסיבוני ולבן דוד מטעמו, כך שהשימוש בשיקים המזויפים שנעשה בכוונה לקבל את המזומן שהם מייצגים צלח. כמו כן, שוכנעתי שנעשה שימוש בכספים שהתקבלו, בין בדרך של השבתם על ידי בן דוד לסיבוני, ובין בדרך של ביצוע פעולות כספיות על ידי בן דוד בהוראת סיבוני, שמהותן לא ידועה.
מובן שגם בפרק הזה, ואף ביתר שאת, יש במסלול הכולל משום יצירת מצג של התנהלות עסקית חוקית עם שורה של ספקים שונים, שמקבלים תשלום, וזאת בעוד שהספקים היו בדויים והכספים חזרו לידי מבצעי הפריטה, סיבוני ובן דוד, ואני מפנה למסקנותיי ביחס לפרק הקודם בהקשר זה.
1075. לעניין יחסי סיבוני ובן דוד, אחזור ואזכיר שלבן דוד לא מיוחסות עבירות המקור ואף לא הפעילות שקדמה להלבנת ההון הנטענת, ואין הוא מוחזק על ידי המאשימה כמי שפעל בצוותא חדא עם סיבוני במסגרת תכנית משותפת להתחמקות ממס. בנוסף, כאמור, בשל הטעמים שפורטו לא מיוחסת לבן דוד עבירה לפי סעיף 3 (א) לחוק. אין בנתונים אלה כדי למעט מאחריות סיבוני לפעולות בן דוד, אשר לפי הראיות פעל בשליחותו ולמען האינטרסים הבלעדיים של סיבוני.
1076. לגבי העבירה לפי סעיף 3(ב) המיוחסת גם לסיבוני וגם לבן דוד, אני סבורה שיש ראיות ברורות בעניינו של סיבוני ויש להרשיעו ונותר ספק בעניינו של בן דוד.
1077. אשר לסיבוני, בהמשך לאמור ביחס לפרק הקודם, סיבוני הבין ופעל כדי להרחיק את זיהויו כמבצע הפעילות ברכוש גם בשל השימוש בספקים הבדויים וגם בשל השימוש ברובין, והאינטרס והמטרה לקידומו הם ברורים.