--- סוף עמוד 318 ---
החקירות ובמזכרים בנושא, וכן בחנתי את סיכומי ההגנה הנרחבים והמפורטים בנושא, הגעתי למסקנה חד משמעית שאין כל ממש בטענה לא מבחינה ראייתית ואף לא מבחינה משפטית.
1104. אדגיש, כי לצורך טענה של הבטחה שלטונית שיש בה כדי לבסס סעד של ביטול ההליך, נדרש הנאשם להוכיח את עצם קיומה של ההבטחה מצד הרשות, את היות ההבטחה במעמד של הבטחה שלטונית מחייבת, את הסתמכותו עליה ושינוי מצבו לרעה ואת חזרת הרשויות מהבטחתן. בפסיקה נקבעו התנאים הבאים: ראשית, שתנתן הבטחה ברורה, מפורשת וחד משמעית, שנית, שנותן ההבטחה יהיה בעל סמכות לתיתה ויתכוון להקנות לה תוקף משפטי ויהיה בעל יכולת לקיימה, שלישית, שמקבל ההבטחה מקבל אותה כברורה מפורשת ובעלת תוקף מחייב ומסתמך על כך ומשנה את מצבו לרעה, רביעית, שהרשות חזרה בה מההבטחה המחייבת ללא הצדקה.
לא מצאתי כי אף אחד מהתנאים הנזכרים מתקיים.
1105. לעניין ההבטחה, על סמך הציטוטים מתוך חקירות סניור, ועדויות השוטרים, אני מקבלת שברכה המנוח ורייס התעניינו מאד בנושא זהות המדליף, והונחה תשתית ראייתית לכך שנידונה ביניהם לבין סניור האפשרות לגבש הסכמה במסגרתה ימסור להם מידע בעניין זהות המדליף וכן מידע נוסף הנוגע לפרשת מאוחדת.
לא שוכנעתי שאותה התדיינות התגבשה לכדי הבטחה, לבטח לא הבטחה ברורה, מפורשת ומוגדרת, לא מבחינת השאלה מה יספק סניור במסגרת ההסכמה ולא מבחינת השאלה מה יקבל סניור.
הצ'ופר היחיד שסניור ביקש וקיבל נגע לשחרורו מהמעצר שאכן בוצע.
מעבר לכך נזרקו לחלל האויר אמירות ותו לא, שלא חרגו בשום שלב מגדר דיבורים, לא נפרטו לפרטי הפרטים של התנאים, לא הועלו עלי כתב בשום דרך ולא תועדו.
1106. זאת ועוד, את ההבטחה הנטענת לשיטתו של סניור, נותנים שוטרים בכירים ככל שיהיו, כשחזקה על סניור שאין זו היתקלותו הראשונה עם רשויות החוק, שהוא יודע שההחלטה בדבר גורלו מתקבלת ברשויות התביעה שהן הגורם המוסמך, ואלה כלל לא מוזכרות בשיחות שלו עם רייס וברכה. חוסר הסמכות להבטיח את סגירת התיק מזדקר לעין אף יותר בהתחשב בכך שסניור מבקש את סגירת התיק הפלילי ברשות המיסים, כשהוא מודע לחלוטין לכך שמדובר ברשות חקירה אחרת ועצמאית.
בנסיבות הללו, כשמי שלטענת סניור הבטיח לו הבטחות, לא ביצע כל פעולות שמעידות על גיבוש הסכם מפורט בעל תוקף משפטי, וכלל לא ברור כיצד היה יכול לקיים את ההבטחה הנטענת,
--- סוף עמוד 319 ---