142. חמישית, בהתאם לעדות מבקר הפנים של הקופה במשך עשרות שנים, דוד סומך (להלן: "מבקר הפנים") הוא ערך בשנת 2006 דו"ח ביקורת (או טיוטא סופית של דו"ח), שבחן את ההסכמים עם שלוש חברות השיווק: אור יצחק, ג.פ. וא.י.מ. בנושא שירותי טלמרקטינג (נ/268).
טיוטת הדו"ח פירטה את עובדת השימוש בחברות השיווק לשם צירוף מבוטחים חדשים לקופה (ע' 15, 16, 19), את פעילות חברות השיווק בנושא זה וכן את אופן הדיווח, לרבות העברת דו"חות לגבי המצטרפים החדשים, ופנייה למגזר הדתי והערבי לשם צירוף חברים חדשים לקופה.
--- סוף עמוד 56 ---
143. כמו כן מפרט המסמך את אופן הרישום והתשלום עבור צירוף החברים החדשים לקופה, לרבות ביצוע ההמרה. במסמך מופיעה דוגמא ברורה מתוך חשבונית של אור יצחק לאופן הקונקרטי שבו מבוצעת פעולת ההמרה, על כל הנתונים המספריים:
"בחשבונית שסכומה 178,000 ₪ לפני מע"מ נכתב כי היא עבור 510 חברים לפי ערך של 350 ₪ כ"א, והטופס המרכז בגין החשבונית הנ"ל מפרט כי אותם 178,000 ₪ מחושבים לפי ערך של 400 ₪, וכן 12 ₪ עבור 153 טפסים".
הנה כי כן, לא זו בלבד שמתוארת שיטת ההמרה, אלא נזכרת גם עובדת תשלום אגרת הדואר בסך 12 ₪ עבור המבוטחים, שנאסרה מפורשות בתקנות.
144. מסקנתו של מבקר הפנים בטיוטת הדו"ח בהתייחס לפעילות של צירוף חברים חדשים לקופה:
"לסיכום האמור, ישנו הבדל מהותי בערך המשולם עבור כל החתמה בין הדו"ח המרכז לבין החשבונית ולבין ההסכם עם אור יצחק" (ע' 18).
לדברי מבקר הפנים, בהתאם לכללי הביקורת הועברה טיוטת הדו"ח ישירות לסלנט ולבויאר (ע' 8239-8242). עוד תיאר מבקר הפנים במענה לשאלות ביהמ"ש, כי הוא שמע ויכוחים בצעקות בין סלנט למועלם לגבי תוכנו של הדו"ח ולגבי צירוף חברים חדשים באמצעות חברות השיווק והעובדה שההתנהלות אסורה לפי התקנות (ע' 8252-8253).
145. יצוין שלא נגבתה מסומך הודעה במהלך חקירת התיק, הגם שהוא נמנה על מנגנוני הביקורת, והמסמך הגיע לידי ההגנה כחלק מגילוי מסמכים של הקופה במסגרת תביעה אזרחית שהיא מנהלת מול חלק מהנאשמים, כך שמדובר במסמך שהיה שמור בקופה ואיני מפקפקת באותנטיות שלו. כמו כן, מקובלת עליי הערת ההגנה כי השאלה אם מדובר בטיוטא שהועברה להתייחסות הגורמים הרלבנטיים, סלנט ובויאר, או בדו"ח סופי אינה מעלה או מורידה, מקום שקיומו של המסמך רלבנטי בהיבט של מודעות סלנט להתנהלות המתוארת בו. דומה בעיניי כי גם התייחסותו של עליאש בחקירתו לקיומו של מסמך ביקורת של מבקר הפנים, מסמך שעליאש זלזל מאד בתוכנו (ת/22 שו' 107-120, 154-163), מחזקת את המסקנה שאכן היה מסמך בזמן אמת.