הזכיינית נהגה באופו רשלני רבתי כאשר חתמה על ההסכם
--- סוף עמוד 32 ---
200. הזכיינית בחרה, על אף שהוסבר לה בחוזה על זכותה להתייעץ עם עו"ד, ואף ניתנה לה האפשרות לעיין בהסכם השכירות, שלא לעשות כן מרצונה. משכך אין לקבל טענותיה שלא הבינה או לא הוסבר לה מהות הסעיפים והתנאים הקבועים במסגרת ההסכם.
201. כבר נקבע בפסיקה "בדרך כלל דין הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" ע"א 467/74 שוויץ נ' סנדור (פורסם בנבו), ובעניין זה אין לה אלא להלין על עצמה.
202. לנוכח צרוף הנסיבות, ברור שהזכיינית נהגה באופן רשלני רבתי כאשר חתמה על ההסכם. על בימ"ש להביא בחשבון רשלנות רבתי זאת. הדברים יפים בעיקר ביחס למשכירה שכן במישור היחסים בין הרשת לבין הזכיינית, רשלנות הזכיינית, אינה פוטרת הרשת מחטאה המרכזי, להסתיר מהזכיינית מידע מהותי, כמפורט לעיל.
רשלנות הזכיינית נמשכת גם לאחר חתימת ההסכם
203. לא רק שהזכיינית נהגה ברשלנות רבתי לפני שחתמה על ההסכם, גם לאחר חתימתו, המשיכה לנהוג ברשלנות רבתי כמפורט להלן.
הזכיינית תפסה חזקה ללא אישור המשכיר
204. כתוצאה מכך שהזכיינית לא קראה ההסכם, נמנעה מקבלת ייעוץ משפטי והפגינה חוסר ניסיון בניהול בית קפה, היא תופסת חזקה במושכר, בניגוד להוראות הסכם השכירות, ללא שהיא דורשת מהרשת לקבל הסכמת המשכירה בכתב ומראש לתפיסת החזקה במושכר.
205. אולם, כאמור לעיל, אין בהתרשלות זאת כדי לסייע לרשת, כי כבר נקבע כי הייתה זו הרשת שהטעתה אותה לסבור שהמשכירה אישרה כניסתה למושכר.
206. יש להביא רשלנות הזכיינית בעניין זה, אך ורק ביחס למשכירה שהופתעה לגלות שנתפסה חזקה ע"י זכיין חדש, ללא שנחתם הסדר חוב ומולאו דרישותיה כלפי הרשת.
--- סוף עמוד 33 ---
הזכיינית לא עמדה במי מדרישות הסכם השכירות עד מועד פינויה מהנכס
207. לא רק שהזכיינית תפסה חזקה בניגוד להוראות הסכם השכירות שמחייבות קבלת אישור מראש של המשכיר, היא גם לא עמדה במי מדרישות הסכם השכירות, בהן הייתה אמורה לעמוד לכאורה עוד לפני תפיסת החזקה ולכל היותר מיד לאחר כניסתה למושכר.
208. מחקירת מר כתר מעמוד 21 עולה כי הזכיינית לא המציאה כתב התחייבות (מר כתר העיד בשורה 28 "לא זוכר מה כתוב", לא המציאה שטר בטחון וערבות לשטר (מר כתר העיד בעמוד 22 בשורה 14 "רצינו לתת הם סרבו לקבל" וגם הזכיינית חזרה על גרסה זאת בעמוד 74 בשורה 14, אולם אישרה בשורה 31 כי אין בידיה להציג עותק השטר שביקשה כביכול למסור למר סיבוני ובעמוד 75 בשורה 5 אישרה כי הוא מעולם לא נחתם), לא המציאה ערבות בנקאית (מר כתר העיד בעמוד 22 בשורה 21 כי מר סיבוני "סרב לקבל", אולם לא הציג הערבות הבנקאית והתברר בהמשך כי שיפורט, שכלל לא הופקה ערבות כזאת ולבטח לא לפי נוסח הנספח להסכם השכירות), לא המציאה היתר זמני לעסק (מר כתר אישר בעמוד 24 כי הזכיינית הפעילה בית אוכל ללא אישור משרד הבריאות במשך מספר חודשים והזכיינית הסבירה בעמוד 77 בשורה 16 כי לא הספיקה), לא המציאה העתק הודעה לרשות המקומית בדבר שינוי מחזיק ( מר כתר לא ידע בעמוד 25 להסביר מדוע אין בידיו אישור הגשת ההודעה לרשות המקומית, אולם הזכיינית עמדה בעמוד 80 על כך שהגביה של הארנונה הייתה "מאיתנו....והיה כתוב על שם שניר ולירז" וכי אין חוב לרשות המקומית), לא המציאה הוראת קבע לביצוע תשלומים למשכירה (מר כתר שב וטען בעמוד 30 בשורה 4 "הם סרבו לקבל הכל"), לא המציאה אישור קיום ביטוחים (מר כתר לא ידע בעמוד 38 לענות מדוע לא הציג האישור והזכיינית העידה בעמוד 80 כי עסקה בהסדרת הביטוח מול אותה סוכנת שביטחה המושכר עבור הזכיין הקודם וכי אף שילמה לה) ולא המציאה כתב התחייבות ושחרור מטעם הזכיין (ראה תשובת הזכיינית בעמוד 74 בשורה 8).