90. אין מחלוקת בין הצדדים על כך שמר אנקול וגב' קנופף נפגשו עם רו"ח סקרדר בנוגע לעיסקה נושא הסכם המכר כבר בתחילת חודש מאי שנת 2000. בהמשך לפגישה זו, שלחה גב' קנופף ביום 7.5.2000 מכתב למר פורטר, נציג החברה האנגלית, ובגדרו דיווחה על תוצאות פגישתה עם רו"ח סקרדר. מכתב זה פרט האפשרויות השונות להזרמת כספים לתובעת על ידי החברה האנגלית:
(1) הנפקת שטר הון ללא ריבית אשר לא תשפיע על מצבת ההתחייבויות של התובעת ותיצור הפסד אצל החברה האנגלית;
(2) הזרמה במישרין אל התובעת של הכספים המיועדים לתשלום פיצויי פיטורין לעובדי התובעת. במקרה כזה יחשבו הסכומים המועברים כהכנסה חייבת אצל התובעת, והעברת הכספים גם תגרום לחיוב בתשלום מע"מ.
(3) השקעה בהון מניות אשר תחייב תשלום מס בולים ושכ"ט עו"ד.
גב' קנופף הוסיפה במכתבה כי עלויות לעורך הדין בקשר להסכם המכר לא תחשבנה כהוצאות מוכרות לצרכי מס לתובעת, ועל כן על החברה האנגלית לשלמן.
91. במהלך חקירתו הנגדית בבית המשפט חזר רו"ח סקרדר על טענתו כי הפגישה עם מר אנקול וגב' קנופף עסקה בייעוץ חשבונאי ובעניינים רישומיים - ולא בנושאים הקשורים בייעוץ מס (עמ' 494, ש' 20-25 לפרו'(. רו"ח סקרדר הדגיש כי הייעוץ שניתן לחברה האנגלית נועד לאפשר לה להחליט כיצד יש לרשום פעולה מסוימת בספרי התובעת (עמ' 496, ש' 21-23 לפרו').
92. גב' קנופף אישרה בחקירתה כי פגישה זו נועדה "לקבל חוות דעת ולהעביר אותה הלאה, כמות שהוא, ולתת להם להחליט. זה מה שאמרו, יש אופציה כזו, אופציה כזו, אופציה כזו,
--- סוף עמוד 26 ---
וג'יימס פורטר היה צריך, אני הייתי צינור להעביר". גב' קנופף הוסיפה כי מדובר הייתה בפגישה שלהערכתה ארכה כחצי שעה (ר' עמ' 864-865 לפרו'), כי מדובר היה בייעוץ ראשוני, וכי לא נסקרו בפגישה זו ענייני מס בנוגע לתובעת (עמ' 884 לפרו').
93. מר אנקול העיד בחקירתו כי לא התייעץ עם סומך חייקין בענייני מיסוי, וכי לא עסק כלל בענייני מיסוי וכי גב' קנופף היא זו שעסקה בכך (ר' עמ' 326-327, ש' 28-37 ו- 1-6 בהתאמה; עמ' 200 ש' 22-26 לפרו').
94. בהתחשב בעדויות אלו, ולאחר בחינת האמור במכתב מיום 7.5.2000, אני מוצא לנכון לקבל גירסתו של רו"ח סקרדר לפיה הפגישה שקיים עם מר אנקול וגב' קנופף לא עסקה בייעוץ מיסויי, אלא בייעוץ חשבונאי לחברה האנגלית בלבד. עדותה של גב' קנופף מחזקת את טענתו של מר אנקול לפיה שימשה כ-"צינור" לצורך העברת חוות הדעת לחברה האנגלית, ועל כן מדובר היה בייעוץ שנועד לחברה האנגלית, ולא לתובעת. יתר על כן: גב' קנופף אישרה כי היה ידוע לה שרו"ח סקרדר היה שותף במחלקת הביקורת של סומך חייקין. גב' קנופף העידה על מהלך העבודה מול סומך חייקין אצל התובעת, ובין היתר גם על כך שאם היו עולים ענייני מס היא הייתה נועצת באדם בשם מוריס לוין, ואישרה כי היא לא נועצה עם אותו מוריס לוין בכל הקשור להסכם המכר (עמ' 942-943 לפרו'). לפיכך אני קובע בזאת כי מעדותה של גב' קנופף עולה כי לא נוצר כל מצג אצל התובעת לפיו רו"ח סקרדר הוצג ע"י סומך חייקין כגורם המקצועי שיש להיוועץ בו בענייני מיסוי.