--- סוף עמוד 94 ---
האנגלית לא הייתה משפה אותו בגין חיוב זה (עמ' 140 ו- 265 לפרו'). באשר לטענה לפיה ככל שהייתה התובעת מוזהרת לא הייתה העסקה נושא הסכם מתבצעת - הרי שטענה זו לא נזכרה כלל בתצהירו של מר אנקול. יתר על כן: התובעת אף לא הוכיחה כי אי ביצוע הסכם המכר היה משפר את מצבה מאחר שברי כי האינטרס של החברה הרוכשת היה כי תבוצענה הזרמות כספים מהחברה האנגלית אל התובעת על מנת שהתובעת תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, ולא להתנגד לקבלתם של כספים אלה. אינטרס זה גם עלה בקנה אחד עם האינטרס של התובעת שיוזרמו אל קופתה כספים על מנת שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה.
VI. סוף דבר
331. לסיכומם של דברים: התביעה נדחית בזאת על כל רכיביה, וכל הסעדים שנתבעו על ידי התובעת בגדר התביעה דנן – נדחים בזאת.
332. באשר לפסיקת ההוצאות: אני סבור כי לשם פסיקת ההוצאות בגין ניהולה של התובענה דנן מן הראוי להביא בחשבון את העובדה כי בגדר התביעה תבעה התובעת מהנתבעות פיצוי בסך של 3,600,000 ₪, וכי בירור ההליך דנן דרש מן הנתבעות להשקיע זמן רב ומשאבים לא מבוטלים. בירור התביעה הצריך דיון במספר רב של בקשות בשלב קדם המשפט, וכן כ-10 ישיבות הוכחות במסגרתן נחקרו כ-10 עדים. כל הדיונים הוקלטו ותומללו על ידי חברה חיצונית. בנוסף, יש להביא בחשבון העובדה כי הנתבעות הגישו שתי חוות דעת של מומחים מטעמן אשר התקבלו על ידי בית המשפט, ואילו התובעת הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה אשר נדחתה בעיקרה. כן אני מביא בחשבון העובדה כי ש. הורוביץ ייצגה עצמה והיא זכאית להחזר הוצאות לו הייתה מעסיקה עו"ד אחר מטעמה. מוצא אני לנכון להביא בחשבון בהקשר זה גם העובדה כי פסקתי כנגד התובעת, במסגרת פסק הדין הראשון, סך של 50,000 ₪, ובית המשפט העליון, בערעור על פסק הדין הראשון, מצא לנכון להותיר חיוב זה על כנו.
333. בהתחשב בכל האמור לעיל, הנני מחייב בזאת את התובעת לשלם לכל אחת מהנתבעות שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 110,000 ₪, כך שהתובעת תחויב לשלם לשתי הנתבעות יחד שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 220,000 ₪ אשר יחולק בחלקים שווים בין שתי הנתבעות. ככל שהסכום שנפסק לא ישולם על ידי התובעת לנתבעת הרלוונטית תוך 30 ימים שיימנו ממועד מתן פסק דין זה - יתווספו לו הפרשי ריבית והצמדה למדד המחירים לצרכן בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 בגין התקופה שתחושב ממועד מתן פסק דין זה ועד למועד פירעונו בפועל של מלוא הסך שנפסק.