12. התובעות כולן סבורות כי אין לחייבן בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנמל. נטען כי סיכויי התביעה גבוהים, שכן בעת התאונה הייתה אנייה תחת ניתוב של נתב מנמל חיפה. עוד נטען כי הנמל נתבע גם על ידי המזמינה, שכנגדה לא התבקשה בקשה דומה, דבר המעיד, כך נטען, על היעדר תום לב בהגשת הבקשה.
דיון והכרעה
13. כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי אין לסלק את התביעה על הסף וכי עומדת למבטחת זכות תביעה. מאידך, מצאתי כי ראוי לחייב את התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של הנמל.
את הדיון אפתח במספר הערות על זכות התחלוף שעומדת במוקד הבקשה לסילוק התביעה על הסף.
זכות התחלוף
14. כאשר מתרחש אירוע בו נגרם לאדם נזק, עשויות לעמוד לו זכויות תביעה כנגד גורמים שונים ובהם כנגד המזיק שגרם לנזק באשמו, כנגד חייבים חוזים לשיפוי ועוד. בין היתר עשויה לעמוד לניזוק זכות תביעה כנגד מי שעמו התקשר בחוזה ביטוח המזכה אותו בשיפוי בקרות מקרה ביטוח הכולל את אירוע הנזק שהתרחש.
משולש זה של מזיק, ניזוק ומבטח מחייב הסדרה. מחד גיסא, נדרש להבטיח כי הניזוק יקבל פיצוי על מלוא נזקיו, ומאידך גיסא יש להבטיח כי המזיק לא ישלם יותר ולא פחות מכפי הנזק שגרם.
15. הסדרת מערכת היחסים במשולש האמור יכולה הייתה למצוא פתרונה במערכת הסכמים אלא שהדין מגביל את האפשרות להמחאת זכויות תביעה בגין נזק. סעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע את הכלל ולפיו "הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה נותנת להמחאה אלא מכוח הדין" (ראו ג', טדסקי, דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית, 667(תשל"ז)). לכלל האוסר המחאת זכות לתרופה כגון עוולה קיימים חריגים שונים כגון המאפשרים את ההמחאה והסדרת זכות התביעה לצד שלישי ששילם לניזוק תשלום להשבת נזקיו. החריג המרכזי לכלל האמור מצוי בהוראת התחלוף שבסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח.
הוראה זו קובעת כדלקמן:
(א) הייתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם.
(ב)המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו לפי סעיף זה באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח.
(ג) קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, עליו לפצותו בשל כך.