הפגמים בהליך העמדת ההלוואה:
51. אין חולק כי הבנק העמיד לחברה הלוואה בסך 182,000 ₪, עובדה העולה מתדפיס החשבון שצורף לתצהיר הבנק (נספח 6). הבנק צירף לתצהיר "בקשה לקבלת הלוואה" (נספח 7) ע"י החברה, אלא שלטענת פרידמן בקשה זו לא חתומה ע"י החברה אלא ע"י אביה בלבד (כערב). עוד טוען פרידמן כי החברה לא ביקשה ולא אישרה את נטילת ההלוואה וכי ההלוואה הועמדה לחברה ללא ידיעתו, ולפיכך, להבנתו, אין הוא ערב להשבת ההלוואה.
52. זיכל השיב לעניין זה בעמ' 6 לפרוטוקול ש' 1 ואילך:
"ש. תאשר לי שלמיטב ידיעתך, בשום מקום בהסכם ההתקשרות בין הבנק ללקוח לא כתובה שהלקוח יחויב באיזה שהוא הסכם באיזה שהיא הלוואה בלי חתימתו כלל אלא על סמך סיכום בעל פה?
ת. הבנק מגבה כל הסכמים בחתימה.
ש. האם אין ביניהם הוראה שמחייבת לקוח בחיוב כספי ללא חתימה?
ת. יכול להיות שהוא חתם על פעילות באמצעות תקשורת. במקרה כאן ההלוואה הוקמה בתנאים, בפריסה ובהסכמה ועל דעת כל הצדדים. נחתמה על ידי הערב. נשלחה בפקס לחתימת החברה כולל תיעוד על טופס ההלוואה שבה רשום "נא להחזיר בפקס לסניף" דבר שהחברה לא ביצעה.
עונה לשאלות בית המשפט:
ש. היא לא חתמה על ההסכם?
ת. רק הערב חתום.
המשך חקירה נגדית לעו"ד מן:
ש. תראה לי איפה מה שאמרת עכשיו רשום בתצהירך? תאשר לי שעל פי הבקשה לקבלת ההלוואה אין חתימה של החברה?
ת. ישנה חתימה של אביה בכלל.
מדובר בחוב קיים, חוב בעייתי שהיה על סף העברה וטיפול משפטי. אין מחלוקת כי החוב נוצר על ידי החברה בחתימות ובכל האמצעים המשפטיים הכשרים ועל כך אין עוררין. ב"כ הנתבע 2 מנסה לערער את הסדר הפריסה הנדיב שהבנק היה מוכן.
ש. מפנה למוצג 6 שלכם, דפי הבנק, תאשר לי שקודם להסכם ההלוואה החברה חבה לבנק סך של למעלה מ-180 אלף ₪, תעיין ותגיד לי מה הסכום. כמה החברה חבה לפני ההלוואה?
ת. לפי סכום ההלוואה. ההלוואה פרסה את כל סכום החוב של החברה.
שנהיה מדויקים, בוצע הסדר חוב לחוב בעייתי, נאספו כלל החובות של החברה, עו"ש, הלוואות שעמדו טרם פירעונם - כל החבות כונסה לסכום אחד שהגיע לסך 182 אלף ₪ שמהווה כינוס של כל החבויות בחשבון.
ש. שלאחריו, עבר החשבון ליתרת זכות?
ת. לא, שלילי. יתרת העו"ש עברה ליתרת זכות החשבון עמד בהלוואת הסדר ע"ס 182 אלף ₪, סכום שנובע מכל כלל החבויות שרוכזו לצורך ההסכם.
ש. אם אין חברה ולא אם. סי לקחה את הלוואה. זה יהיה נכון לומר משפטית ובנקאית שהחשבון של אם. סי עבר ליתרת חוב, אם לוקחים את ההלוואה הזאת החוצה?
ת. לא מסכים. כי יתרת העו"ש עברה בעקבות ההלוואה ליתרה."
53. ובעמ' 7 לפרוטוקול ש' 27 ואילך:
"ש. תראה לי את המסמך שיוצרת את החבות של אם.סי להלוואה?
ת. מצורפים דפי החשבון לשנים שקדמו למועד פריסת ההלוואה להסדר הכוללים את כל החוב אשר נוצר. הסכם ההלוואה המופיע במוצג 7 אשר נערך לאחר דין ודברים בהסכמה בעל פה של כל הצדדים בתיק ומשלוח המסמך לחתימת החברה בפקס, פעולה שלא הושלמה על ידי החברה.
ש. לאיזה סעיף בתצהירך אתה מפנה שנשלח בפקס?
ת. מדובר היה בחוב בעייתי ושעמד לצאת לתביעה. הבנק בא להסדר עם החברה כדי לחזק את הביטחונות. ההלוואה פועלת לטובת החברה.
ש. דפי החשבון מעידים שנכנס כסף בפועל לחשבון החברה, נכון?
ת. הכסף עבר מחבות בשם א' לחבות בשם ב' - לא נכנס כסף.
..........
המשך חקירה נגדית לעו"ד מן:
ש. תאשר לי שקודם למתן ההלוואה, פרידמן הפסיק להיות מורשה חתימה בחברה וודים הפך להיות מורשה חתימה בחברה?
ת. שלילי. פרידמן הוא אחד ממורשה החתימה עד עצם היום הזה. שניהם מורשי חתימה ושניהם ערבים."
51. אכן נראה כי החברה לא חתמה על הסכם ההלוואה שנשלח אליה בפקס, אולם יחד עם זאת אין חולק כי סכום ההלוואה הופקד לחשבון החברה.
52. נאמנה על גירסתו של זיכל כי ההלוואה התבקשה ע"י החברה באמצעות מנהליה, וכי הוסכם על מתן ההלוואה בעל פה, בהסכמת כל המשתתפים בפגישה במשרדי הבנק, דהיינו פרידמן, אביה, ודים וזיכל. כמו כן, וכפי שנאמר לעיל, בעקבות ההסכמה בין הצדדים הבנק העמיד הלוואה לחברה, למרות שהבקשה למתן ההלוואה שנשלחה לחברה בפקס, לא הוחזרה לבנק כשהיא חתומה.
52. העובדה, לפיה פרידמן ידע והסכים למתן ההלוואה וכי היא ניתנה לחברה בידיעתו ובהסכמתו, עולה בבירור גם מהתכתבויות הדוא"ל שהוחלפו בין הצדדים (מוצג 12 לתצהירי הבנק, הודעות דוא"ל מיום 2.12.14,- 6.11.14 ו- 27.10.14).
53. אין בפגם הטכני של העדר חתימה על הבקשה להלוואה, כדי לפטור את החברה, או את פרידמן הערב לחובות חברה, מהחזר חוב ההלוואה, כאשר כספי ההלוואה הועמדו בפועל לחברה, והעמדת ההלוואה לחברה באופן זה אינה משחררת את פרידמן מערבותו לחובות חברה, בין אם החוב מצוי בחשבון ההלוואה ובין אם הוא הוחזר לחשבון העו"ש, לאחר שההלוואה לא נפרעה והועמדה לפירעון מיידי.
54. עוד יצויין כי פרידמן לא טען כי ההלוואה, שהעמיד הבנק לצורך כיסוי החוב בחשבון, נפרעה. לפיכך, משההלוואה שניתנה לחברה לצורך פרישת החוב, לא נפרעה והיא הועמדה לפירעון בחשבון החברה, ערב פרידמן מכוח ערבותו, לפירעון החוב.
55. פרידמן העלה טענות נוספות נגד נכונות יתרת חוב החברה לבנק, אולם, טענות אלו הועלו בצורה סתמית ובלתי מפורטת והן לא הוכחו בכל צורה שהיא. מנגד, הבנק הוכיח את סכום החוב בצורה משכנעת באמצעות תצהירו המפורט של זיכל, תצהיר שלא נסתר, כאשר זיכל כלל לא נחקר ביחס לסכום החוב. לתצהיר צורף פירוט חשבון של החברה (מוצג 6) המלמד על נכונות סכום החוב.
56. משכך הדבר, דינה של תביעת הבנק נגד פרידמן להתקבל במלואה, כערב לחובות החברה.