10. הנתבע לא הגיש עד היום את סיכומי טענותיו, למרות שתי ארכות שהוענקו לו לבקשתו, לאחר שהודיע כי הוא מגבש את עמדתו בנושא זה "לאור חדשנות הסוגיה". הנתבע לא ביקש ארכה שלישית וחלף המועד להגשת הסיכומים. כיום, לקטין אין "אם משפטית" והתובעת לא מוכרת כאפוטרופסתו. ברור כי מצב זה עלול לפוגע בטובת הקטין ולכן ניתן בזאת פסק הדין.
ב. דיון והכרעה
1. חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק") המסדיר את הפונדקאות במדינת ישראל, היה החוק הראשון בעולם שהסדיר בצורה מקיפה תופעה זו. עד היום, בחלק ניכר ממדינות המערב לא הוסדר נושא זה בחקיקה, שכן היחס להסדרי פונדקאות לווה מאז ומעולם ברגשות מעורבים. לצד היתרונות באימוץ פתרון הפונדקאות, המביא מזור לאותם זוגות אשר נבצר מהם מסיבות רפואיות להביא ילדים לעולם, כלי זה, עלול ליצור בעיות מוסריות, חברתיות ומשפטיות. כפי שציינה כב' השופטת שטרסברג כהן בבג"ץ 2458/01 משפחהחדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, פ"ד נז(1) 419 (להלן:"פס"ד משפחה חדשה") , 428, עמוד 463:
"בנושא הפונדקאות פורסמו מחקרים רבים, העומדים על השאלות המשפטיות, החברתיות, הערכיות והפילוסופיות הכרוכות בה. היחס למוסד זה שנוי במחלוקת בקרב מלומדים, מחוקקים ובתי-משפט בארץ ובעולם. המצדדים בפונדקאות רואים בה אמצעי לגיטימי חשוב להגשמת הכמיהה והזכות להורות.... היא נתפסת כהושטת יד של החברה לחשוכי ילדים על-ידי העמדה לרשותם את הישגי הביוטכנולוגיה.... היא נתפסת כהגשמת האוטונומיה של הפרט בקבלת החלטות בנושאי משפחה, התעברות, היריון ולידה ... המצדדים במוסד הפונדקאות מדגישים כי הפונדקאות עולה בקנה אחד עם זכות היסוד של אדם לחירות, עם ההכרה בזכותו לפרטיות, עם ההכרה בחירות בחירתו ובזכות היסוד של האדם לכבוד. מיסוד הבאת ילדים לעולם בדרך זו מבטא את הסובלנות של החברה כלפי גיוון מבנה התא המשפחתי, והוא זוכה בלגיטימציה רק בחברות המוכנות להכיר בגיוון ובחופש בחירה אישי ביצירתן של משפחות. המתנגדים לפונדקאות חוששים מפני ערעור המודל המשפחתי המסורתי. הם מדגישים את האנומליה שבפיצול תפקידה המסורתי של האם בין "אימהות" אחדות: אם מיועדת, אם גנטית ואם ביולוגית...
המתנגדים לפונדקאות חוששים כי הילד ייפגע פסיכולוגית מהמצב שיוצרת הפונדקאות... הם שוללים את הפיכת האישה ל"רחם להשכיר" ורואים בחשש את ניצולן של נשים הנתונות בקשיים כלכליים כפונדקאיות בתשלום ... כמו כן מציינים הם, כי בהסכמת האם הנושאת ללדת ילד על-מנת למוסרו לאחרים אין לראות הסכמה הניתנת מתוך "רצון חופשי", בייחוד כאשר קיים תמריץ כספי לכך ... עוד טוענים הם, כי שימוש בשירותיה של פונדקאית פוגע בעיקרון שלפיו על האדם להיות מטרה בפני עצמה ולא אמצעי להשגת מטרה של אחר...".