9. לטענת הד"ר זפרן, מבין ארבע האפשרויות לקביעת האימהות על פי המשפט הישראלי במקרה של פונדקאות, הגישה המסתברת ביותר היא שהצאצא מקיים זיקה הן לפונדקאית והן לאם המיועדת. תפקידו של צו ההורות לנתק את זיקתו מהיולדת, וליחס את הולד לאם המיועדת בלבד.
10. ודוק: צו ההורות מעניק מעמד לאם המיועדת שזיקתה לצאצא נעשה מכוח הסכם הפונדקאות. אין כל מעמד לבעלת הביצית, ככל שהביצית לא שייכת לאם המיועדת. כפי שכותבת ד"ר רות זפרן (שם, עמוד 265):
"על פי החוק טוענות לכתר האימהות שתיים בלבד – האם המיועדת והאם היולדת, נושאת ההריון. החוק אינו מטפל במעמדה של תורמת הביצית, אם ישנה. עולה כי המחוקק אינו רואה בתורמת מתמודדת פוטנציאלית על מעמד האימהות. התעלמותו של המחוקק מתורמת הביצית נוגעת גם למישור אחר. בהכריעו בהתמודדות בין ההורים המיועדים לאם הנושאת אין החוק מבדיל בין מצב שבו הביצית מקורה באם המיועדת ובין מצב שבו את הביצית סיפקה תורמת. מגמת פשטות של החוק אך גם תפיסה עקרונית שאינה רואה חשיבות בשיוך הגנטי של הצאצא הובילה לקו זה. עם זאת ברור, לנוכח ההגבלה המונעת שימוש בביצית של האם הנושאת, כי הקו אינו גורף והוא רלוונטי כל עוד נשמרת ההפרדה בין נושאת ההריון לבעלת המטען הגנטי".
11. במקרה דנן בו הפונדקאות נערכה בחו"ל, לא חלות הוראות החוק. בהעדר חוק, יש לבחון מה המצב המשפטי החל והאם ניתן להצהיר כי התובעים הם הורים ואפוטרופסים בלעדיים או שיש לאמץ עמדה לפיה על התובעת לעבור פרוצדורה משפטית כגון "צו הורות", על מנת שתהפוך ל"אם משפטית".
12. בחודש מאי 2012 פורסמו ההמלצות הוועדה הציבורית לבחינת ההסדרה החקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל (להלן: "הוועדה") בראשות פרופ' מור יוסף, אשר דנה בין השאר בפונדקאות הנערכת מחוץ לישראל.
13. הועדה התלבטה בין היתר: "האם מדובר בהליך לגיטימי היות ולפונדקאית עומדת הזכות לקבל החלטות הנוגעות לה ולגופה, וכי ראוי כי תתוגמל עבור שירות זה הניתן על ידה. או שמא, אין לאפשר תשלום עבור שימוש באיברי גופו של אדם אחר, כי יש להגן על נשים העלולות, מטעמים כלכליים או אחרים, להיכנס להליך בעל סיכון או לכל הפחות הכרוך בכאב ובסבל מסוימים, הכל למען מתן פתרון לבעיה רפואית של אנשים אחרים" (עמוד 51 לדו"ח הוועדה).
14. לפני הוועדה הוצג מחקר שחובר ע"י גב' נופר ליפקין וגב' אתי סממה {להלן: "המחקר", ( pdf.surrogacy_web /אינדקס/http://www.isha.org.il/upload/file)
"פונדקאות בישראל – תמונת מצב 2010 והצעות חקיקה" (אישה לאישה, מרכז פמיניסטי חיפה). במסגרת המחקר, נבדק יישומו בפועל של חוק הפונדקאות. מחברות המחקר התייחסו לסכנות השונות בהליך הפונדקאות: בין השאר פורטו הסכנות הפיסיות לפונדקאית, הסכנות הנפשיות הכרוכות בפונדקאות לפונדקאית ולילדיה האחרים, החשש מפני חלחול של מסר חברתי לפיו אין קשר בין האם לעובר שהיא נושאת וערעור מושג האימהות.