15. המחקר סקר את ההוראות בחוק הפונדקאות שמטרתן לשמור על זכויותיה של הפונדקאית. על פי החוק הוקמה ועדה הכוללת שני רופאים גניקולוגים, רופא פנימי, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, נציג ציבור שהוא משפטן ואיש דת. הוועדה בודקת ומאשרת את החוזה שנחתם בין הפונדקאית לזוג המיועד. תפקיד הוועדה לבדוק בין השאר כי ההסכם נחתם על סמך הסכמה ורצון חופשי של הפונדקאית וכי אין חשש לפגיעה בבריאותה. נקבע כי הוועדה רשאית לאשר תנאים בנוגע לתשלומים חודשיים לכיסוי ההוצאות הממשיות וכן לפיצוי בגין ביטול זמן, סבל, אובדן הכנסה או הפסד זמני של כושר השתכרות או כל פיצוי אחר לאם הפונדקאית. כמו כן, ועדת האישורים שהוקמה מכוח חוק הפונדקאות חיברה הנחיות פנימיות, הכוללות בין היתר, דרישה להסכמה מלאה של כל הצדדים לקחת חלק בתהליך, בדיקה כי משמעות ההסכם הובנה על ידי כל הצדדים, הגבלות על גיל הפונדקאית, קביעה כי הפונדקאית הייתה אם שהרתה בעבר וגידלה ילד אחד לפחות ולא עברה בחייה יותר מארבע לידות. נקבע כי אישה המועמדת לפונדקאות לא תאושר אם היא שרויה בעיצומו של משבר, אם ילדה פעמיים בהליך פונדקאות, או שיש לה בעיות בריאותיות כגון סכרת, עברה הפלות חוזרות או ניתוח קיסרי.
16. על פי המחקר, הגנות אלו על האישה נושאת העוברים לא קיימות כאשר הפונדקאות נערכת בחו"ל, וקיימים חששות של ממש לניצול ולשלילת זכויות יסוד של אימהות פונדקאיות בחו"ל. על פי המחקר "הדרישה לילדים במדינות המערב הובילה לכך שבחלק מן המדינות שבהן רמת הפיקוח נמוכה, התפתחה תעשייה של פונדקאות מסחרית. בהודו קיימת תעשיית פונדקאות מבוססת במיוחד, שהיקף פעילותה מוערך בחצי מיליארד דולר בשנה. סחר בפונדקאות קיים גם בסין, ארגנטינה ספרד וגוואטמלה. ככל הנראה בגווטמלה מעורבים בתעשייה זו גורמים שנקשרו בעבר בשערוריות סביב תעשיית האימוץ הבינלאומי שבמסגרתן נטען כי ילדים נחטפו או נקנו מהוריהם על מנת לספק את הביקוש המערבי ושנשים הוכנסו להריון לצורך מטרה זו" (עמוד 19 – 20 למחקר).
17. המלצות המחקר היו כי : "החוק הישראלי משקף את עמדת החברה בישראל לגבי הליכי הפונדקאות. בנסיבות אלו, אין לאפשר לבצע מחוץ לישראל את מה שנאסר בישראל. "סחר הפריון" שבמסגרתו מוקמים במדינות מתפתחות "בתי חרושת אנושיים" לסחר בביציות ובפונדקאות, הוא בעיה גלובלית המתפתחת במהירות. יש לקבוע כי השימוש בשירותי פונדקאות בחו"ל היא עבירה פלילית, למעט לגבי תושבי ישראל שיש להם מרכז חיים נוסף במדינה הזרה, שבה הם מבצעים את ההליך " (עמוד 86, שם).