18. בפני הוועדה הופיעה גם נציגת הלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, אשר תיארה את החוסר במנגנוני הבקרה במקרה שהפונדקאות נעשית בחו"ל, כמו גם חוסר היכולת לבדוק את חוקיות ההליך במדינה בה הוא נעשה ואת ההסכמה מדעת של הצדדים להסכם. נציגי היחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים העלו חששות כלליים ותארו מיקרים קונקרטיים שבהם התעורר חשש לגבי ניצול קשה של אימהות פונדקאיות בחו"ל. צוין גם, כי חלק מהסכמי הפונדקאות בחו"ל דרקוניים ושוללים מהפונדקאית זכויות יסוד (עמ' 68 לדו"ח הוועדה).
19. לאחר שהוועדה שקלה עמדות אלו בד בבד עם השיקולים שכנגד, המליצה הוועדה על הכרה בפונדקאות בחו"ל במסלול מוכר וזאת כדי לפקח על הליך הפונדקאות. במסלול זה, הבדיקה הגנטית תוכל להתבצע ללא צורך בצו ולאחר מכן יינתן צו הורות. לעומת זאת, אם ההורה לא יבצע את התהליך במרפאה מוכרת, הוא לא יוכל לקבל צו הורות ובחלק מהמקרים יאולץ ההורה המיועד לעבור הליכי אימוץ (עמודים 69-68 לדו"ח הוועדה) .
20. המלצות הוועדה לא עוגנו בדין הישראלי ואין להם כל תוקף מחייב. (לעניין תוקפן של המלצות ועדה ראו עמ"ש 39526-03-12 ש. נ' ב. [פורסם בנבו] (20.9.12) וכן תמ"ש 14993-02-11 ר.ד. נ' מ.ד. [פורסם בנבו] (1.1.13)). אולם, המלצותיה של הוועדה מהוות מקור השראה. לאור ריבוי המקרים של ביצוע הליכי פונדקאות בחו"ל, טוב יעשה המחוקק אם יזדרז ויסדיר נושא חשוב זה. קיים חשש ממשי שצורת פונדקאות זו תהפוך ל"דרך המלך", ותעקוף את יישום ההגנות והערובות שנקבעו בחוק ושמטרתן לשמור על זכויותיהן של הפונדקאיות. ללא התערבות מהירה של המחוקק, עלול החוק להפוך ל"אות מתה" מאחר והנזקקים לשירותי פונדקאות, יפנו לגופים בחו"ל בלבד שאצלם ההליכים קלים בהרבה.
21. משום שמדובר בשאלה שאין לה תשובה בחוק, ומתוך הרצון לקוהרנטיות בסוגיה, אשר נושקת גם לסוגיות שעליהן חל הדין האישי [ראו למשל: תמ"ש 36903/07 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (ניתן ביום 3.10.11) שבו נדונה השאלה על פי איזה דין יידונו מזונות קטין אשר נולד לבני זוג יהודים ולפונדקאית לא יהודייה] וכן לאור סעיף 1 לחוק יסודות המשפט תש"ם – 1980, נסקור להלן את עמדת ההלכה בנושא ייחוסו של עובר הנולד בהליך בו הביצית שייכת לאם אחת ואילו היולדת היא אם אחרת.
22. בחינתו של הדין העברי מגלה כי הדעות חלוקות ביחס למעמדו של עובר הנולד בהליך בו הביצית שייכת לאם אחת ואילו היולדת היא אם אחרת. בעוד שמוסכם כי ייחוס האבהות לעובר נקבע בזמן העיבור, לגבי האם, יש הסוברים כי ייחוס האימהות הוא בזמן העיבור ואילו אחרים מייחסים זאת למועד הלידה.