במקרה של אובדן דמות התקשרות, רמת החרדה של הילד עולה ויכולה היא בין השאר, ללוות אותו למשך שנים ארוכות ולפגוע בהתפתחותו התקינה לעתיד.
לדידי, היוותה התובעת דמות התקשרות חיונית לקטין, דמות ממשקלה ומשמעותה לא ניתן להתעלם ולהפחית.
לגופו של עניין:
48. במסגרת תיק יוצא דופן זה, נוהלו כאמור שישה קדמי משפט במסגרת זמן של שנה וחצי מאז מתנהל תיק זה.
במסגרת ההליכים מונתה לקטין אפוטרופא לדין, שאף נפגשה עם הקטין, בנוכחות ובהנחיית יחידת הסיוע, מונתה מומחית אשר נתנה את חוות דעתה, וכן ניתן תסקיר.
49. הן חוות הדעת של המומחית ד"ר וישנה, הן התסקיר והן עמדתה של האפוטרופא לדין – גורמים אובייקטיבים וניטרליים- תומכים בהסדרת קשר בין הקטין לתובעת, באופן מדורג ומתפתח, והכל למען טובתו של הקטין ולרווחתו.
50. לעמדה זו - מצטרף אף אני, כפי שאפרט להלן.
51. המדובר בצדדים שניהלו מערכת יחסים ארוכת שנים. כאשר הן גרו יחד תחת קורת גג אחת, והמעבר למגורים משותפים אירע לאחר מספר חודשים בלבד של קשר. מגורים משותפים אלו נמשכו במשך כ-11 שנים כשברוב הזמן האמור גרו בנות הזוג בבית הוריה של התובעת.
52. במהלך הקשר הזוגי שבין השתיים, הביאה הנתבעת ילד לעולם בעצה אחת ושותפות עם התובעת. לא שותפות ביולוגית – כיוון שאפשרות זו איננה קיימת בשל העובדה שגם התובעת וגם הנתבעת – נשים, ברם שותפות בכל דבר ועניין אחר, אשר איננו ביולוגיה.
התינוק נולד וגדל לתוך מערכת זוגית מוסכמת ומשותפת ולעולם שבו, מאז לידתו ועד פרידת הצדדים, גר ושהה במחיצת התובעת והנתבעת, ואף הוריה של התובעת לקחו חלק בגידולו, ראו בו כחלק ממשפחתם, היוו את משפחתו של הקטין עצמו, וכואבים, יחד עם התובעת, את כאב הניתוק.
53. גם אם אקבל את עמדת הנתבעת בכך שרצתה להרות ללא קשר למערכת הזוגית בה הייתה, וזאת מאחר ורצתה להפוך לאם ולא "לפספס את הרכבת" לאור גילה (כיום בת 44). הרי שבחרה היא להרות בעיצומה של תקופת הקשר שהיה בינה לבין התובעת. לא בתחילתו של הקשר אלא דווקא בעיצומו, כשהפך הקשר למשמעותי ומבוסס. לא זו בלבד אלא שמצבה הכלכלי של הנתבעת, בעבר ובהווה, אינו מהמשופרים, והיא נזקקה לעזרה כלכלית מצד התובעת הן לשם מימון הטיפולים והן לשם גידולו של הקטין, וממילא התגוררה לאורך שנים ארוכות בבית הוריה של בת זוגה וביחד עמה.
54. מכאן, שאין לדעת ולעולם לא נדע מה באמת היה קורה ללא עזרתה הכלכלית, הרגשית, והפיזית של התובעת בכל השלבים שקדמו להיריון, ללידה ולתקופת ההורות הראשונה.
רק זאת ניתן לקבוע, כי עד אשר נולד הקטין נשוא מחלוקת זו, לא ילדה הנתבעת.