פסקי דין

תא (ת"א) 13518-03-15 מיכאל צ'רנוי נ' דוד אפל - חלק 46

15 דצמבר 2019
הדפסה

140. זאת ועוד, סבורני כי גרסת המשיב, כפי שפורטה לעיל וקיבלה ביטוי בין היתר בכתבי הטענות מטעמו, בתצהיריו, בעדויותיו, דברי בא כוחו (עו"ד י' רסלר) ובמכתבו ללבייב משנת 2001 (מוצג מב/1), מהווה הודאת בעל דין שלו בעובדה כי נודע לו על השלמת העסקה בין המבקש לבין לבייב כבר בשנת 2001. הלכה היא כי הודאות בעל דין אשר קבילות לאמיתות האמור בהן, הינן התבטאות של בעל דין בעל פה, בכתב או בהתנהגות שיש בה משום הודאה בקיומה של "עובדה" במובן הרחב של המושג, לרבות "זכות" הדרושה להוכחת עניין השנוי במחלוקת בין הצדדים
(ר' י' קדמי, על הראיות – הדין בראי הפסיקה, חלק שלישי, מהדורת תש"ע, 2009, בעמ' 1381-1389). בית המשפט רשאי להכריע בתביעה אזרחית על פי הודאת בעל דין כעדות יחידה (ר' בהרחבה קדמי לעיל, עמודים 1191–1207). נוכח כל המובא לעיל יש מקום למסקנה כי הודאות

--- סוף עמוד 42 ---

המשיב מחייבות אותו, פועלות לחובתו ומונעות ממנו כעת להתכחש לאמור בגדרן (ר' קדמי לעיל, עמודים 1396-1381).

טענת השיהוי

141. המבקש טען כי תביעתו של התובע לוקה בשיהוי מהותי ואפילו אם יש ממש בטענתו כי העובדות המהוות את עילת התביעה נודעו לו בחודש מרץ 2008, הרי שיש לדחות את תביעתו מחמת שיהוי קיצוני שדבק בה (סעיפים 109–129 לבקשת המבקש).

142. המשיב בדעה כי דין טענת השיהוי להידחות. לדבריו, המדובר בטענה שתתקבל רק במקרים חריגים וככלל אין לקבלה כבסיס לסילוק תביעה על הסף, לפי שנדרש בירור עובדתי מורכב לבחינתה והמקום לדון בה הוא במסגרת בירור התובענה לגופה. כן נטען שעל הטוען לשיהוי חל נטל מוגבר לשכנע בקיום המבחנים המחמירים שנקבעו בפסיקה, והמבקש לא עשה כן (ר' בהרחבה סעיפים 109–116 לתגובת המשיב).

143. בע"א 3602/97 נציבות מס הכנסה ומס רכוש – משרד האוצר מדינת ישראל נ' דניאל שחר, פ"ד נו(2) 297, 325 נפסק באשר לדוקטרינת השיהוי, בין היתר כי:

דוקטרינת השיהוי קרובת-משפחה היא לדוקטרינת ההתיישנות, אך להבדילה מן השיהוי מהווה התיישנות במובנה המשפטי-הטכני תרכובת-קריסטליזציה של אותם שלושה היסודות היוצרים אותה. בעוד אשר דוקטרינת השיהוי דוקטרינה גמישה היא, והכרעה בטענת שיהוי ניתנת לשיקול-דעתו של בית-המשפט מעניין לעניין – על-פי נסיבותיו ועל-פי עקרונות השיהוי – נושא ההתיישנות גובש בכללים חרותים, ושיקול-דעתו של בית-המשפט מצמצם עצמו לפירושם ולהחלתם של כללים פורמאליים אשר נקבעו בחוק – מהם כללים פורמאליים נוקשים (כגון מועד ההתיישנות) ומהם כללים פורמאליים שידו של בית-המשפט רב לו בהחלתם על המקרה שלפניו.

עמוד הקודם1...4546
47...55עמוד הבא