--- סוף עמוד 2 ---
12. התובעת טענה בתביעתה וכן בתצהירה כי הנתבעת ביצעה קיזוז עמלות משכרה לאורך כל תקופת העסקתה בשיעור של 11,400 ₪. לא ניתן כל הסבר לאופן החישוב של סכום זה. בתצהירה פירטה התובעת כי אין בידה את פירוט הביטולים במלואם מאחר והנתבעת נהגה להפחית את ביטולי העמלות משכרה מבלי לציין מה הסכום שנוכה כמו כן הדבר אף לא צוין במפורש בתלוש השכר ועל כן פועל לחובת הנתבעת. עוד ציינה כי לא היה קיים נוהל לפיו אינה זכאית לעמלות בגין פוליסות שבוטלו ולא כך סוכם ביניהם (סעיפים 18-19 לתצהיר התובעת).
13. הנתבעת טענה עוד בכתב הגנתה (סעיף 11) כי לפי נוהלי העבודה אצלה התובעת אינה זכאית לקבל עמלות עבור פוליסות שבוטלו, וככל ששולמו לה פוליסות שבוטלו יש לקזז משכרה את העמלות ששולמו ביתר. כמו כן פירטה כי בתחילת כל חודש שולח מנהל צוות לנציג המכירות את דו"ח ביטולי הפוליסות שלו, העובד עובר על הדו"ח ובודק שאין בו טעויות, לאחר מכן מגיע העובד לשיחה עם מנהל הצוות ונערכת בדיקה משותפת של הדו"ח. בסיום השיחה מסוכם סכום העמלה לה זכאי העובד וסכום הקיזוז בגין המכירות שבוטלו. בתצהירה של גב' קופמן פורט בסעיף 7 אופי העבודה של נציגי השימור והגבייה, ובסעיפים 9-10 מפורט באשר לביטולים כי הבדיקה מבוצעת חודשיים לאחר הגבייה או השימור, כדי לוודא האם הם בוצעו בפועל וככל שלא, אין זכאות לעמלה ששולמה ויש לקזז אותה. עמלה זו מקוזזת מהעמלות שמשולמות באותו חודש. מכל מקום נטען כי לאורך כל תקופת העסקתה של התובעת בוצע קיזוז בסך 8,701 ₪ בלבד וזאת בשל פוליסות שבוטלו, ועל כן הקיזוז בוצע כדין.
14. להווי ידוע כי הנטל להוכיח את הזכאות להפרשי השכר הנטענים מוטל על כתפי התובעת. מצאתי כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה ברכיב זה. להלן אפרט מסקנתי זו.
15. ראשית, גרסתה של התובעת באשר לאי ידיעתה על סכום הביטולים או על אופן ביצועם נסתרה. התובעת נשאלה על כך מפורשות בחקירתה הנגדית:
"ש. מראה לך דוחות שכר בכל חודש עבודה?
ת. תוכיחי לי בתלוש שזה נכון.
ש. הדוחות האלה הוצגו לך בזמן אמת כל פעם לפני סגירת שכר?
ת. לא נכון.
ש. אני מזכירה לך שאת תחת אזהרה?
ת. לא נכון.
ש. מפנה אותך לנ/4 נ/5, עברת על זה כל חודש עם הממונה שלך?
ת. היו שולחים אליי דוח. היה לי בקושי שעה לעבור עליו והמנהל לא עבר אתי עליו.
ש. מראה לך את הדף השני של נ/4, כשכתוב 'לקזז' הערות זה הערות שלך?