59. בעניין זה יפה כוחם גם של דברי בית המשפט המחוזי בתל אביב מפי כב' השופט שילה בפסק דין שניתן אך לאחרונה והופנה באמצעותם הזרקור אל החשיבות הרבה שיש במניעת הגלישה במדרון החלקלק כתוצאה ממתן הכשר להסכמים והכרה בתוקפם, כאשר הוראות הדין אינן מתירות זאת: "מדיניות משפטית ראויה, צריכה להגביל את האפשרות של מתן תוקף להסכם שלא אושר למקרים נדירים שבהם 'זעקת ההגינות' וכן דיני תם הלב והמניעות, מצדיקים סטייה מהוראת חוק מפורשת. זאת, בדומה לפסיקה שהתפתחה ביחס להכרה בקיומה המשפטי של התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, אף בהיעדרו של מסמך בכתב (ע"א 8234/09 שם טוב נ' פרץ, פ"ד סד (3), 60, 87-88 (להלן: "פסה"ד שם טוב"); ע"א 986/93 קלמר נ' גיא, פ"ד נ(1) 185, 197; ע"א 6766/11 חג'אזי נ' חגאזי [פורסם בנבו] (23.6.13) פס' 13-15). אולם כפי שנקבע בפסיקה, סטייה מהוראת חוק מפורשת בשל 'זעקת ההגינות' הינה החריג ויש להישמר ולהיזהר מפני מדרון חלקלק שירוקן מתוכן את הוראת החוק (פסה"ד שם טוב, פסקה א' לפס"ד של כב' השופט רובינשטיין). כפי שציינה כב' השופטת ברק-ארז בפסה"ד יצחקי:
'יש להישמר מגלישה במורדו של 'מדרון חלקלק' שיוציא מגדר תחולתה של דרישת האישור הסכמים רבים מידי. פרשנות כזו עלולה לרוקן בסופו של דבר את הדרישה לאישורו של הסכם ממון ממשמעותה...'. ראו גם: ניסים שלם, יחסי ממון ורכוש הדין והפסיקה, כרך שני, מהדורה שנייה מעודכנת 2019 בעמ' 494".
עמ"ש (ת"א)17125-03-19 נ.ל נ' ס. ר, פורסם במאגרים האלקטרוניים [פורסם בנבו] .
60. עינינו הרואות, אפוא, כי מוקנית אמנם לבית המשפט הסמכות להכיר בתוקפו של הסכם ממון שנחתם ושהצדדים פעלו על פיו לאורך השנים, על אף שלא אושר בהתאם להוראות חוק יחסי ממון, אולם עליו לעשות כן במשורה ובמקרים חריגים בלבד.
61. ומן הכלל אל הפרט – האם בנסיבות המקרה דנא נכון יהא להכיר בתוקפו של ההסכם, אשר נכרת בהיות הצדדים שלפניי ידועים בציבור, גם בהתייחס לתקופת הנישואין שלהם, אם לאו?
לאחר ששקלתי בדבר באתי לכלל מסקנה, כי התשובה לכך היא בשלילה, ולהלן נימוקיי.
62. ראשית יובהר, כי דין טענת התובעת לפיה ההסכם תקף מכוח הוראת סעיף 2 (ג1) לחוק יחסי ממון, עת אומת ע"י נוטריון טרם נישואי הצדדים, להידחות.
63. מקרה דומה בנסיבותיו למקרה שלפנינו הונח לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים בדונו בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה.