54. משבאנו הלום, עלינו להשיב על השאלה, האם בנסיבות המקרה דנא באשר הובאו לעיל, ניתן לראות בו הסכם יחסי ממון אשר הוראותיו חלות על הצדדים אף לאחר נישואיהם.
55. לשיטת התובעת, כאמור, הוראות ההסכם חלות על ענייני הממון של הצדדים לאחר נישואיהם, הגם שלא אושר ע"י בית המשפט או בית הדין, נוכח העובדות הבאות: בהינתן שהדבר נקבע בו מפורשות; בהינתן כי הוא נחתם בפני נוטריון, כשם שחוק יחסי ממון מאפשר ביחס לבני זוג העושים כן טרם נישואיהם; ובהינתן כי הצדדים פעלו בהתאם להוראות ההסכם, ומשכך מנוע הנתבע ומושתק מלטעון כנגד תוקפו. עוד נטען על ידה, כי ניתן להכיר בתוקפו של הסכם ממון גם בהעדר אישור כדין, והדבר תלוי בנסיבותיו הספציפיות של המקרה.
56. מנגד טוען הנתבע, כי שעה שההסכם לא אושר ע"י ערכאה מוסמכת בהתאם להוראות חוק יחסי ממון, הרי שהוא נעדר תוקף ממועד הנישואין.
57. אכן, כבר נקבע בפסיקה, כי נתונה לבית המשפט הסמכות להכיר בתוקפו של הסכם ממון גם כאשר הוא לא אושר כדין, ונקבע עוד, כי בהסתמך על הדוקטרינה הפסיקתית המוכרת בשיטתנו, ניתן להכיר בתוקפו של הסכם כזה, במקרים המתאימים לכך, מכוח עקרונות תום הלב, ההשתק והמניעות.
וכך נקבע בעניין זה ע"י בית המשפט העליון: "הנה בכל הנוגע להסכם ממון שלא אושר כדין אך הצדדים נהגו לפיו – קיימת דוקטרינה פסיקתית המעניקה לו תוקף מעשי מכח עקרון תום הלב, ההשתק והמניעות: נראה לי, כי במקרה זה מנועה המשיבה 2 מלהעלות טענה זו בשלה כה מאוחר, 9 שנים לאחר שנכרת ההסכם, לאחר שהיא קיבלה את מה שההסכם העניק לה ובעת שהיא נדרשת לעמוד בנדרש ממנה על פיו. העובדה, שהיא נהגה על פי ההסכם במשך 9 שנים, מעידה על כך, שהיא הכירה בתוקפו וכי אישור בית המשפט המחוזי עמד בדרישותיה וכי היא חתמה על ההסכם מתוך רצון חופשי ומתוך מודעות מלאה להשלכותיו. העלאת טענה זו בשלב כה מאוחר הינה שימוש בזכות שלא בתום לב... בנסיבות שלפנינו נעשה שימוש בזכות לטעון את הטענה בדבר אישור בלתי נאות של החוזה על ידי בית משפט בחוסר תום לב, ועל כן דין טענה זו להידחות".
(בע"מ 7734/08, 8167/08 פלוני נ' פלונית, פורסם במאגרים האלקטרוניים [פורסם בנבו] ).
58. לצד אמירה זו וכמעט באותה נשימה, הבהיר, באותה פרשה, השופט רובינשטיין, כי מתן תוקף מחייב להסכם שלא אושר כדין, אינו בבחינת הכלל, כי אם החריג לו, ומשכך לא בנקל יכיר בית המשפט בתוקפו של הסכם מעין זה: "אכן פרופ' א' רוזן צבי רמז, כי אולי יהווה עניין רודן פתח להרחבת הגישה למקרים פחות חריגים (א' רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל- בין קודש לחול (תש"ן) 368) – אך המחוקק אמר דברו, וכל עוד דברו בעינו חשוב להדגיש, כי מקרים אלו יהיו החריגים. בדומה לכך, כשם שרק במקרים חריגים חוזה שלא נחתם יחייב את הצדדים לו מכח עיקרון תום הלב, כך רק במקרים חריגים יחייב הסכם ממון שלא אושר (אף אם נחתם) את הצדדים לו מכח עיקרון זה. על בתי המשפט לזכור, כי דרך המלך היא אישור ההסכם כדין בהתאם להוראות החוק..... בסופו של יום, 'קביעת גבולות היא בלתי נמנעת, פעמים רבות, לשם קיומה של הוודאות המשפטית – למען ידע כל אדם היכן הוא עומד ומהן זכויותיו וחובותיו' (בג"צ- גני חוגה בע"מ נ' שר האוצר [פורסם בנבו] – השופט, כתארו אז, ד' חשין) –בקבעו חובה לאשר את ההסכם הציב המחוקק גבול ברור, ולמעט באותם מקרים חריגים בהם יהיה מושתק צד להסכם מלהעלות טענה לגבי העדר אישור כדין נוכח התנהגות הצדדים להסכם, הגבול הוא זה הקבוע בחוק..." (שם).