גם כשתאגיד ניהל מו"מ בחוסר תם לב או תוך מצגי שווא רק לעתים רחוקות יהא מנהל אחראי אישית

מפיץ שההסכם איתו בוטל על ידי היצרן טען, בין היתר, שבוצעו כלפיו מצגי שווא העולים כדי תרמית, ונוהל מולו משא ומתן בחוסר תום לב ולכן דרש פיצוי גם ממי ששימש שכמנכ"ל החברה ודירקטור בה וגם ממנהל הפיתוח העסקי.
בית המשפט קבע שהיצרן פעל בחוסר תום לב אך דחה את התביעה נגד המנהלים. בעלי תפקיד בחברה יכולים להיות מחוייבים באחריות אישית מכח דיני הנזיקין או דיני החוזים, במקרים חריגים בלבד. בבחינת תום הלב של נושא המשרה לצורך הטלת חבות אישית, לא די להוכיח כי הופרה חובת תום הלב על פי מבחן אובייקטיבי, אלא יש להראות שעל נושא המשרה רובץ אשם אישי, סובייקטיבי ולא בכל מקרה שבו יימצא תאגיד אחראי לניהול משא ומתן שלא בתום-לב, תתחייב מכך המסקנה כי יש להטיל חבות אישית גם על מנהלו. העובדה שהמנהל הוא זה שפעל בשם החברה והחברה פעלה בחוסר תום לב אינה מספיקה כדי ליצור אחריות אישית למנהל.