זוג רוכשים נפלו קורבן לתרגיל עוקץ בעת שרכשו דירה בקרית ים. הרוכשים שילמו מאות אלפי שקלים למתווך ועורכת דין מתחזים ועל בסיס מסמכים מזויפים. הרוכשים דרשו שעורך הדין שייצג אותם בעסקה יפצה אותם.
בית המשפט דחה את התביעה נגד עורך הדין וקבע כי עורך הדין לא התרשל ואינו אמור לשמש בלש או חוקר פרטי. אין להטיל על עורך דין חובה אבסולוטית למנוע נזק. עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי, לא עומדים בפניו אמצעים טכניים מיוחדים לגילוי מעשי זיוף והתחזות. גם עו"ד זהיר ומיומן עלול ליפול קרבן לנוכל מיומן. כאן, מדובר בעוקץ מתוחכם שבו אדם שהתחזה למתווך ואשה שהתחזתה לעורכת דין, יצרו מצג כלפי הרוכשים ועורך הדין שלהם לפיו הם פועלים בשירותו של אדם הרשום בספרי רשות מקרקעי ישראל ומוכר כבעל הזכויות בנכס. לאחר השלמת העסקה ה"מתווך" ו"עורכת הדין", המתחזים, קיבלו כ430,000 ש"ח עבור "המוכר", אבל העסקה בוטלה משום שהתברר כי "המוכר" אינו מכיר את ה"מתווך" ו"עורכת הדין" ולפני שנים רבות העביר "המוכר" את זכויותיו לצד ג' והעסקה לא הסתיימה ברישום מטעמים טכניים. אימות זהות "המוכר" נעשתה על ידי עורכת הדין שהוצגה על ידי "המתווך" כמי שמייצגו בעסקה (שבדיעבד התגלתה כמתחזה), אך לא התעוררה במהלך העסקה כל אינדיקציה חשודה משום שהוצגו צילום תעודת זהות, שטרות ומסמכי רשות מקרקעי ישראל שנחזו להיות אותנטיים. לא ניתן לומר כי עורך הדין התרשל באופן שמצדיק חיובו בתשלום פיצויים לרוכשים מאחר שנפל קורבן לתרמית בעצמו.