שני צדדים ניהלו משא ומתן לרכישת דירה. הצדדים נפגשו לצורך חתימה על ההסכם, שהיה עליו סימון "טיוטה", והמוכרת סירבה לחתום בשל סוגיית מס.
בית המשפט קבע, כי לא נכרת הסכם מחייב ולפיכך הרוכשים אינם זכאים לפיצוי בגין הפרתו. לצורך התגבשותו של הסכם מחייב דרושים הצעה, קיבול ההצעה, גמירות דעת לחתום על החוזה ומסוימות (קיום פרטים מספיקים בחוזה). לעניין חשיבות החתימה על ההסכם, ככלל מדובר בעניין שאינו מהותי, אולם בנסיבות מסוימות אי חתימה יכולה להוות אינדיקציה להעדר גמירות הדעת של הצדדים. כאן, על אף שסימון "טיוטה" אינו מהווה אינדיקציה להאם ההסכם מחייב או לא, החלטת הצדדים להיפגש על מנת לחתום על ההסכם היא ביטוי מובהק לכך שגמירות דעתם היא בחתימה על ההסכם. עם זאת, המוכרת לא סירבה לחתום כאקט טכני אלא כי התנגדה לחתום בשל סוגיית מס ולכן לא הייתה גמירות דעת, עסקת המכר לא השתכללה והרוכשים לא זכאים לפיצוי.