בית משפט השלום בבאר שבע
ת"א 16359-10-22 זוברוב ואח' נ' סלע
תיק חיצוני:
לפני כבוד השופטת אורית ליפשיץ
התובעים 1. ולדימיר זוברוב
2. קרינה זוברוב
ע"י ב"כ עוה"ד בוריס וסרמן
נ ג ד
הנתבעת נוי סלע
ע"י ב"כ עוה"ד רבקה שחר
פסק דין
מבוא
1. לפניי תביעה כספית לתשלום סך של 375,000 ₪, פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם מכר, אשר לטענת התובעים נערך בין הצדדים.
2. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב מעמדה של "טיוטה סופי" (כך במקור) שהועברה בין ב"כ הצדדים ביום 10/7/22 למכירת נכס והאם טיוטה סופית זו, אשר בפועל הצדדים לא חתמו עליה, התגבשה לכדי הסכם מכר מחייב, מכוחו זכאים התובעים לפיצוי מוסכם בגין הפרתו.
מיהות הצדדים
1. התובעים בני זוג נשואים אזרחי מדינת ישראל, אשר ביקשו לרכוש נכס מגורים (להלן: "התובעים"), וניהלו משא ומתן עם הנתבעת לשם רכישת בית מגורים המצוי ברחוב שדרות הזמיר 36 במיתר (להלן: "הנכס מושא התובענה") ואילו הנתבעת הינה בעלת הזכויות בנכס מושא התובענה.
טיעוני הצדדים
2. לטענת התובעים, הנתבעת פרסמה את הנכס מושא התובענה למכירה והוליכה אותם שולל לשווא, וזאת על אף משא ומתן מתקדם ביניהם. לטענתם, לאחר מו"מ אינטנסיבי, הצדדים הגיעו לטיוטת הסכם סופית, תוך שהם מודיעים להוריה של הנתבעת שניהלו את המשא ומתן בשמה, כי הם מוכרים את ביתם ומתאמים את התשלומים בהתאם למוסכם בין הצדדים.
3. לטענת התובעים, בבוקר יום ה- 29.06.22 אישר אבי הנתבעת את הסדר התשלומים המוצע. לפיכך, באותו הערב חתמו התובעים על עסקת מכר ביתם אשר במסגרתה התשלומים הותאמו לדרישת הנתבעת.
4. לטענת התובעים, בעת הפגישה בין הצדדים ביום 10.07.22 עורכת הדין שייצגה דאז את הנתבעת הדפיסה מספר עותקים של החוזה הסופי לצורך עיון הצדדים כשאינו נושא את הכיתוב "לצורכי משא ומתן בלבד" וזאת לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות אודות כלל פרטי העסקה, אלא שכאשר הם נפגשו יחדיו, ביום 10/7/22, לצורך חתימת החוזים ובעודם יושבים עם העטים בידיהם, חזרה בה הנתבעת מהעסקה.
5. לטענתם התובעים, הצדדים השלימו את המשא ומתן, גיבשו גמירות דעת ומסוימות ולכן התגבש הסכם מכר מחייב בין הצדדים כשאר הטיוטה הסופית מהווה את הכתב הנדרש בעסקאות מכר במקרקעין.
6. התובעים הדגישו, כי בשל הסתמכותם על הסכמות אלו, הם מכרו את ביתם כדי לשלם על רכישת הנכס מושא התביעה וכאמור התאימו את התשלומים בין שתי העסקאות. לטענת התובעים, חתימת המסמך המודפס לא בוצעה בפועל רק בשל חוסר תום ליבה של הנתבעת.
7. בשים לב לגמירות הדעת, המסוימות וקיומה של דרישת הכתב, טענו התובעים כי הסכם המכר למכירת הנכס מושא ההליך השתכלל בין הצדדים, ובשל סירובה של הנתבעת בפועל לחתום על ההסכם ולקדם את העסקה, היא הפרה את ההסכם והתובעים זכאים לפיצוי מוסכם המפורט בהסכם המכר, העומד על סך של 375,000 ₪.
8. מאידך, לטענת הנתבעת, לא נחתם כל הסכם מכר מחייב בין הצדדים והיא אינה מחויבת לדבר. לטענתה, ביום 23.05.19 היא רכשה את הנכס מושא התובענה. התמורה בגין הנכס הועברה מחשבון הוריה שהחליטו להעביר לה ירושה בעודם בחיים. במקרה דנן, במקרה של מכירה, הרשויות עלולות לראות בעסקה זו כעסקת מתנה, ולכן קיימת הגבלה של 4 שנים במכירת הנכס בפטור ממיסוי. לטענתה עורכת הדין שייצגה אותה בשלב המשא ומתן למכירת הנכס, ציינה בפנייה מפורשות, כי קיים לה פטור ממיסוי בגין עסקת המכר.
9. לטענת הנתבעת, בשלב המשא ומתן התברר פרט זה כשגוי, וכי לאור נסיבות הרכישה של הנכס, ייתכן ויושת עליה חיוב במיסוי מקרקעין. שכן, מדובר בפרט מהותי להתקדמות הליך המשא ומתן. לטענת הנתבעת בכל חילופי הטיוטות בין עורכי הדין באימייל נכתב מפורשות כי מדובר בטיוטות ולא בהסכם מכר מחייב. כמו כן לטענת הנתבעת, הסכימו הצדדים כי המועד המחייב אותם הוא מועד החתימה ולמעשה עד למועד החתימה נקבע ליום 10/7/22, הצדדים טרם הסכימו על כל הפרטים כולל: פריסת התשלומים וכספי נאמנות. הנתבעת הפנתה לנספח ה' לסיכומי התובעים, שם מצוין מפורשות ע"י ב"כ הנתבעת כי המדובר בטיוטה סופית אולם לא הסכם מכר ובטיוטה שהעביר ב"כ התובעים, עולה כי ישנן הערות בכתב על הטיוטה הסופית.
10. נוכח זאת עתרה הנתבעת לדחיית התביעה, שכן לא התגבשה גמירות דעת בין הצדדים ומכאן שבין הצדדים לא נכרת הסכם מכר מחייב.
רקע דיוני
11. ביום ה- 17/5/23 נערך דיון קדם משפט במעמד הצדדים, בו התייצבו הצדדים בפני, והגיעו להסכמה דיונית כלהלן:
"....לאחר ששמענו את הערות בית המשפט לפיה בית המשפט סבור שמדובר במחלוקת משפטית שכן העובדות אינן שנויות במחלוקת. הגענו להסכמה לפיה העובדות הינן כלהלן:
א. הנתבעת פרסמה את הבית שבבעלותה ברחוב שדרות הזמיר 36, מיתר, ביד 2, למכירה כולל מחיר של 3,900,000 ₪.
ב. התובעים יצרו קשר טלפוני עם אביה של הנתבעת מר אבשלום שהטלפון שלו הוא הטלפון שפורסם במודעה.
ג. במסגרת השיחות שהתנהלו בין התובעים למר אבשלום הגיעו הצדדים להסכמה על מחיר שהוא 3,750,000 ₪ וסוכם בין הצדדים לפנות לעורכי הדין מטעמם.
ד. עו"ד וסרמן ניהל משא ומתן בשם התובעים ועו"ד אולגה שלמן בשם הנתבעת.
ה. הוחלפו טיוטות בין עורכי הדין.
ו. עורכי הדין של הצדדים בתיאום עם הלקוחות סיכמו על מועד פגישה במשרדה של עו"ד שלמן לצורך פגישה בין הצדדים.
ז. הצדדים נפגשו ביום 10.07.22, במשרדה של עו"ד שלמן כאשר הנתבעת מלווה עם הוריה. בפני הצדדים הונח מסמך נספח ו' לכתב התביעה נספח ו' לכתב ההגנה.
ח. הצדדים לא חתמו על נספח ו' לעיל.
ט. הנתבעת גילתה במהלך הפגישה שהיא מחויבת בתשלום מס שבח ולכן החליטה לא לחתום על נספח ו'.
י. אלמלא גילוי חובתה של הנתבעת בתשלום מס שבח הצדדים היו מתקדמים בפגישה לצורך החתימה.
יא. הסכימו בטרם הגעה לפגישה על מחיר המכירה, מועדי התשלום, מועד הפינוי, כל הפריטים שיישארו בבית...".
כמו כן, הצדדים הסכימו כי השאלה שבמחלוקת הינה כלהלן:
"...האם בין הצדדים נחתם מכר מחייב? והאם התובעים זכאים לפיצוי מוסכם? ".
12. בעקבות ההסכמה לעיל, הוריתי על הגשת סיכומים ועל מתן פסק דין על בסיס החומר המצוי בתיק וללא שמיעת הוכחות, והכל בהסכמת הצדדים.
13. ביום 14/8/23 הגישו התובעים בקשה להוספת ראיה, אליה צורף נספח 1 שהינו תכתובת בנייד בין התובעים לאבי הנתבעת. בהתאם להחלטת בית המשפט היה על הנתבעת להגיש את תגובתה בתוך 14 יום ונתבעת לא הגישה כל תגובה בענין.
14. התובעים הגישו סיכומיהם ביום 6/9/23 אליהם צירפו את הראיה הנוספת ואילו הנתבעים הגישו סיכומיהם ביום 10/12/23.