מעסיק הודיע כי בכוונתו להעניק בונוס לעובדים בגין הישגי עבר בשני תשלומים. המעסיק סירב להעניק את המחצית שהשניה של הבונוס לעובדת שבינתיים הודיעה על התפטרותה, מאחר שבמועד התשלום השני כבר לא תחשב כעובדת.
בית הדין דחה את תביעת העובדת לקבלת את יתרת הבונוס מאחר שמתן בונוס הוא חלק מהפררוגטיבה של המעסיק לניהול עסקו ואין הצדקה להתערב בה. עצם ההחלטה העקרונית לתשלום בונוס היא בשיקול דעת המעסיק. מהותו האמיתית של הבונוס היא מתן תמריץ לעובדים, צופה פני העתיד. כאן, בהסכם ההעסקה לא הייתה הוראה המחייבת את המעסיק בתשלום בונוס, כל שכן לאחר סיום יחסי העבודה. שיקול הדעת הנתון למעסיק כולל גם את האפשרות שהבונוס ישולם, כולו או חלקו, רק לעובדים המועסקים על ידי המעסיק או בתשלומים. משכך, אין הצדקה להתערב בפררוגטיבה של המעסיק ובהחלטתו שלא להעניק לעובדת את יתרת הבונוס לאחר שתקופת עבודתה הסתיימה.