שני צדדים החזיקו במחצית ממגרש. לאחר שאחד הצדדים גילה שכ־34 מ"ר מתוך חלקו נגזל על ידי הצד השני, הצדדים הגיעו לפשרה לפיו הצד הגוזל ישיב את השטח שנגזל, כאשר מיקום השטח שיוחזר ייבחר על ידי הצד המחזיר. המיקום שהושב היה שטח מרוחק, בלתי נגיש, שאינו גובל בקרקע של הצד ממנו נגזל השטח.
בית המשפט קבע, כי הסכם הפשרה הופר ועל הצד שגזל את השטח להשיב חלק מהשטח שגובל בשטחו של הצד הנגזל. ככלל, יש לפרש הסכם לפי תכליתו ולא רק לפי לשונו הפורמלית, וזאת בשים לב לעיקרון תום הלב החולש על קיום חוזה. בנוסף, כאשר פרשנות הסכם מובילה לתוצאה מופרכת, המשמעות היא שהפרשנות שגויה ואין לקבלה, גם אם לצד לחוזה שיקול דעת רחב באשר לאופן קיום החוזה. כאן, השבת חלק מהשטח שהינו בלתי נגיש ושאינו גובל בקרקע של הצד ממנו נגזל השטח, חוטא לתכלית שהיא לאפשר לצד הנגזל להחזיק במלוא השטח שבבעלותו באופן פרקטי ומהווה ניצול של שיקול הדעת שניתן לצד הגוזל במסגרת הפשרה וחוטא לעיקרון תום הלב. לפיכך, אין לקבל את פרשנות הצד הגוזל ועליו להשיב שטח הגובל בשטחו של הצד הנגזל.