אלמנתו של עובד בחברה ביקשה לתבוע את החברה ואת מנכ"ל החברה, אשר לטענתה הוא בעל שליטה סמוי בחברה, לאחר שלא הופרשו לו הפרשות פנסיוניות במהלך תקופת העסקתו בחברה.
בית הדין דחה את הבקשה להרמת מסך וקבע כי אין להטיל אחריות אישית על מנכ"ל החברה. החוק מאפשר הטלת אחריות אישית על בעל מניות בחברה במקרים בהם ניתן להצביע על שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה לצורך הונאה, קיפוח נושים או פגישה ביכולת הפירעון של החברה. אולם, המכשיר המשפטי של הרמת מסך לא מאפשר לייחס חוב של חברה למנהל, דירקטור, עובד בכיר או בעל אינטרס עסקי וכדומה וזאת גם ככול שהם ממלאים תפקיד ומהווים הרוח החיה בחברה. כאן, המנכ"ל אינו רשום כבעל מניות ועל אף ששימש גם כדירקטור בחברה הרי שלא הוכח שהוא אינו רשום כבעל מניות כתוצאה מפעולת הסתרה מכוונת או כי הוא בעל מניות בפועל. כך, לא הראו כי מדובר בשותפות סמויה וכי המנכ"ל הוא אכן בעל מניות ולכן לא ניתן לבצע הרמת מסך ולהטיל עליו אחריות באופן אישי.