שכנים בבית משותף התנגדו לבקשת היתר לשיפוץ והרחבת דירת שכניהם לצורך הקמת ממד, למרות הסכמת שאר הדיירים, מכיוון והבנייה המתוכננת תגרום לפגיעה קניינית ומבנית בדירתם. ההרחבה והקמת הממ"ד צפויות לחסום כמעט לחלוטין שלושה חלונות, לפגוע באור, באוורור הדירה ולהביא להריסת חדר שינה קיים בעלות של מאות אלפי שקלים.
המפקח על מקרקעין דחה את התביעה בשל היעדר התכנות להיתר בנייה, וכיוון שהסכמת הרוב אינה מוחלטת ואינה מכשירה פגיעה בזכות הקניין של המיעוט. חוק המקרקעין קובע כי בעלי דירות רשאים להרחיב את דירתם או לבנות ממ"ד בהסכמת רוב מיוחד מקרב הדיירים, אך מתנה את הבנייה בהתכנות לקבלת היתר בנייה כדין ומעניק למפקח סמכות לבטל את ההחלטה אם היא גורמת לשכן פגיעה מהותית. החוק אוסר על ביצוע שינויים ותיקונים הפוגעים בדירה אחרת ללא הסכמת בעליה, וקובע כי חזקת הסכמה הדדית מכוח בנייה קודמת בבניין אינה יכולה להכשיר או להצדיק פגיעה קשה ובלתי סבירה בזכויות השכנים. בענייננו, השכנים לא עמדו בתנאי התכנוני המחייב בחוק המקרקעין מאחר שהוועדה המקומית סירבה להנפיק להם היתר בנייה וגם מכיוון והקמת הממ"ד מהווה פגיעה מהותית ובלתי מידתית בשכניהם עקב חסימת חלונותיהם ופגיעה מבנית בחדרי הבית. מכיוון שעקרון הרוב וחזקת ההסכמה נסוגים בפני הגנת זכות הקניין החוקתית של המיעוט, התביעה נדחתה במלואה.