עובד חתם על חוזה מיוחד לזמן קצוב שהוארך מעת לעת. לימים, הוזמן לשיחה עם מנהלו הישיר שהציג בפניו טופס הערכה שאינו משביע רצון. בעקבותיו, הודיע העובד כי בכוונתו לחפש תפקיד אחר אצל המעסיק תחת מנהל אחר. כעבור מספר ימים, נשלח אל העובד זימון לשימוע שתוצאותיו היו הארכת החוזה עמו. כעבור שנתיים, העובד זומן לשימוע נוסף מבלי לפרט מהן הסיבות לזימונו ותוך אזכור השימוע הקודם והרקע לו. לאחר ביצוע השימוע העובד פוטר.
בית הדין לעבודה קבע, כי יש לקיים את חובת השימוע במלואה. משכך, על המעסיק להודיע לעובד על הכוונה לפטרו ועל הסיבות פיטורים וליתן לעובד פרק זמן מתאים על מנת להתכונן ולהכין טיעוניו נגד הפיטורים. בענייננו, מלבד סיבות עמומות לא הוסבר לעובד, הן בזימון לשימוע והן בשימוע עצמו, דבר לגבי הטעמים לפיטוריו ולא קדמה לאירועים תלונה או טרוניה נגד העובד. לאור האמור, המעסיק חויב בתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 100,000 ש"ח.