פורסם ב אפיק משפטי 246 20.12.2017
חברה העסיקה מנהל תפעול, אשר במסגרת הסכם העסקתו חתם על התחייבות לאי תחרות. בהסכם נכתב, כי בעת קביעת משכורתו, הובאה בחשבון וניתנה תמורה לעובד גם בגין התחייבותו להגבלת עיסוק ואיסור תחרות. לימים, העובד התפטר והחברה הגישה תביעה בגין הפרת ההתחייבות לאי תחרות.
בית הדין לעבודה קבע, כי מתן תמורה מיוחדת הינו קריטריון שיש לקחת בחשבון בעת בחינת הגבלת העיסוק של עובד. החברה לא הוכיחה כי ניתנה לעובד תמורה מיוחדת בגין ההתחייבות להיעדר תחרות אשר מצדיקה הגבלת עיסוקו. אין די באמירה כללית שלעובד ניתנה תמורה מיוחדת בגין הגבלת עיסוקו, אלא יש להוכיח מה היה גובה התמורה ששולמה וכי מדובר בתמורה הולמת ביחס להגבלת העיסוק.