עובדים דרשו הרמת מסך החברה ותביעה אישית נגד בעלת מניות בטענה כי קיפחה את זכויותיהם הסוציאליות, לא נתנה תלושי משכורת או הודעה בדבר תנאי העסקתם וכן העבירה אותם להיות מועסקים על ידי חברה אחרת, שלא הייתה אלא חברת קש.
בית הדין לעבודה דחה את התביעה וקבע, כי נקודת המוצא היא שיש ליתן תוקף לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד. אף שמדובר ביחסי עבודה, והגם שעולה תמונה מדאיגה בנוגע לאופן שבו העסיקה חברה את עובדיה, תוך קיפוח ממשי של זכויותיהם הסוציאליות, אין בכך די כדי להביא להרמת המסך כגד בעלי החברה. בתוך כך, לא הונחה כל תשתית ראייתית כי היה שימוש לרעה במסך ההתאגדות מתוך כוונה "להונות אדם או לקפח נושים", או תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה.