משכירים השכירו דירת מגורים לשוכרים אשר לימים הפרו את הסכם השכירות ומשכך המשכירים עתרו לבית המשפט בבקשה לחייב את השוכרים בתשלום הפיצויים המוסכמים שנקבעו בהסכם השכירות.
הפיצוי המוסכם שנקבע בין הצדדים בהסכם היה סכום בגובה של שלושה חודשי שכירות, כאשר גובה הפיצוי אינו משתנה ביחס לסוג ההפרה ואינו מתייחס לחומרת ההפרה והוא נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן לצפותו כתוצאה מההפרה.
בית המשפט קבע כי הוראה גורפת בהסכם הקובעת פיצוי אחיד ושווה בגין כל הפרה של החוזה, היא לכאורה בלתי סבירה.כמו כן קבע בית המשפט במקרה דנן כי הוראה לפיה כל ההפרות שנתבעו הן הפרות "יסודיות" הינה בלתי סבירה ומשכך, אף אם הן היו מוכחות, היה מקום להפחית את הפיצוי שנקבע בהסכם לאפס היות והן הפרות שוליות.
פורסם ב אפיק משפטי 150 13.04.2014