עובדים דרשו לחייב באופן אישי את בעלי המניות בחברה שפורקה לשאת בתשלום זכויות סוציאליות מכיוון שבעלי המניות הסבו שיקים של החברה לחשבונם טרם נפרע מלוא חוב החברה לעובדים.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי בעלי המניות פעלו לטובת החברה כאשר מימנו ממקורותיהם הפרטיים תשלום חוב שנצבר לחברה בחשבונה בבנק בכדי שהחוב לא יצבור ריבית. החוב לבנק היה משועבד בשיעבוד קבוע הקודם לחוב החברה לעובדים ולפיכך לא ניתן לייחס כוונת מרמה לפעולת בעלי המניות להסב שיקים של החברה לחשבונם הפרטי לכיסוי הסכום ששילמו לבנק משום שלא נוצר להם כל רווח אישי כתוצאה מפעולה זו, שנועדה למנוע את הגדלת חובה של החברה לבנק. בנוסף, גם אילולא הסבו בעלי המניות השיקים לחשבונם לא הייתה החברה מסוגלת לפרוע את חובה כלפי העובדים ומשכך אין קשר בין הנזק שנגרם לעובדים לבין השיקים שהוסבו לחשבון בעלי המניות.