חברות בינלאומיות העוסקות במתן שירותים בתחום האנרגיה התקשרו עם חברה ישראלית לשמש עבורה כקבלן ראשי בפרויקט הקמת תחנת כוח מבוססת גז טבעי והחברה התקשרה עם קבלן משנה לביצוע עבודות עפר, תשתיות ודרכים בפרויקט כשההתחשבנות היא באמצעות כתבי כמויות ("הסכם למדידה") עם חשבון ביניים בתום כל חודש עבודה וחשבון סופי בסוף הפרויקט. כשקבלן המשנה לא קיבל תשלום טען הקבלן הראשי כי בהסכם תניית "גב-אל-גב" הקובעת כי קבלן המשנה לא יהיה זכאי לקבל תשלום כל עוד לא קיבל הקבלן הראשי את התשלום הרלוונטי מהמזמין.
בית המשפט קבע, כי תכליתה של תניית "גב אל גב" בהתקשרויות בין קבלן לקבלן משנה היא, ככלל, למנוע מצב שבו ייאלץ הקבלן לשלם לקבלן המשנה עבור עבודה שלא אושרה ולא שולמה התמורה בגינה על ידי מזמין העבודה בשל גורמים הקשורים בקבלן המשנה ולכן תניית "גב אל גב" לא תבטל את חבותו של הקבלן הראשי כלפי קבלן המשנה בהעדר טענות כאלה. כאן לא עלתה כל טענת הגנה למעט אי קבלת תשלום מהמזמין ונראה שכל מטרת ההליך משיכת זמן ולאור התנהלות הקבלן הראשי בית המשפט קיבל את התביעה במלואה וחייבו בסך של 300,000 ₪ הוצאות משפט.