פורסם ב אפיק משפטי 257 23.05.2018
חברה מכרה את פעילותה העסקית ואף התקשרה עם מספר מנהלים בהסכם אי תחרות הכולל תשלום חד פעמי בגין אי התחרות לכל אחד מהם.
בית המשפט קבע כי כדי לבחון את אופן הסיווג של ההכנסה יש להבחין בין סיטואציה של "גדיעת העץ כולו" ואז תסווג ההכנסה כהונית, לבית תניית אי תחרות שמאפשרת המשך עיסוק במגבלות סבירות או מצב בו מדובר בתניית אי תחרות שאינה אותנטית ובעצם משמשת כסות לתשלום אחר. במקרים כאלה ההכנסה תסווג כהכנסה פירותית. מכיוון שבמקרה זה דובר על תניית אי תחרות "מרוככת" הכוללת התחייבות שלא לעסוק בתחום העיסוק של המנהלים רק במגבלות גיאוגרפיות ואף לפרק זמן של 3 שנים בלבד, מדובר בהכנסה פירותית ולא ברווח הון ויש לשלם עליה מס כהכנסה פירותית.