לבית המשפט העליון הוגשה בקשה להורות על השעיית כל ההליכים הקשורים במימוש זכייתה של חברה במכרז שפורסם זאת עד להכרעה בהליך הערעור. נטען כי בשל אופיו של המכרז העוסק בהקמת תשתית, קיים חשש כי לא יהיה ניתן להפקיע את זכיית החברה המבצעת ככל והערעור יתקבל.
בית המשפט קבע כי במכרזי הקמה קיימת נטייה להיעתר לבקשות לסעד זמני, זאת בשל הקושי הטמון בהפקעת זכייה במכרז במידה שהזוכה כבר החל בביצוע הפרויקט נשוא המכרז. אולם ציין, כי עצם העובדה כי מדובר במכרז הקמה אינה מטה את הכף באופן אוטומאטי לעבר קבלת בקשה לעיכוב ביצוע או לסעד זמני.
במקרה דנן, נקבע כי אין להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע זאת על אף שהמדובר במכרז שניתן לסווגו כמכרז הקמה וזאת בשל צירופם של מספר גורמים ושיקולים מטה את מאזן הנוחות לעבר דחיית הבקשה. בין יתר השיקולים ציין בית המשפט כי כל עיכוב נוסף בקידומו של הפרויקט נשוא המכרז פוגע באינטרס הציבורי, פגיעה שאין דרך לפצות עליה אם יידחה הערעור. נקבע כי במצב דברים זה, בו קיים אינטרס ציבורי ברור ובעל משקל בקידום הפרויקט וכי ההתקדמות הצפויה בפרויקט בטווח הזמן הקרוב אינה חוסמת לחלוטין את אפשרות הפקעת הזכייה מידיה של הזוכה ובכך יוצרת מצב בלתי הפיך, שיקול מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה.
פורסם ב אפיק משפטי 145 05.02.2014