חוקר פרטי הועסק לפי בקשתו כ"נותן שירותים", על-אף שבפועל היה "עובד" במשרד חקירות בו עבד. משביקש המעביד לשנות את סיווגו לעובד, בהתאם ליחסי הצדדים בפועל, התפטר החוקר מתפקידו ותבע, בין היתר, פיצויי פיטורין בשל הרעת תנאי העסקתו.
בית הדין הארצי לעבודה דחה את התביעה וקבע, כי אין באופן הצגתו של העובד בהסכם העסקה כדי לשנות את קיומם בפועל של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, שכן המדובר בחוזה למראית-עין שדינו להתבטל. תום לבו של העובד ייבחן בעת קביעת הסעדים ושיעורם אך לא ישמש כתנאי סף לעצם זכאותו לזכויותיו כעובד. משביקש המעביד לתקן את העיוות שנוצר ולסווג את העובד בהתאם ליחסי הצדדים בפועל ומשהעובד סירב לשתף פעולה ולחתום על הסכם כאמור תוך שהעובד מבקש ליהנות משני העולמות – הן כ"נותן שירות" והן כ"עובד" – אין המדובר בהרעת תנאי העסקה באופן המצדיק פיצויי פיטורין וכלל אין המדובר בפיטורין אלא בהתפטרות העובד.