שני בעלי מניות המכהנים גם כדירקטורים בחברה, נקלעו לניגוד עניינים ברור באשר אפשרו לחברה להתקשר בעסקה להשכרת נכס לחברה אחרת בבעלותם, בדמי שכירות הנופלים מאלה שניתן לקבל בתנאי השוק. בעל המניות השלישי בחברה טען, כי שני בעלי המניות פגעו בו ואף הפרו באופן ברור את חובת הנאמנות שהם חבים לחברה.
בית המשפט קבע, כי החזית הכספים הממשית שעל הפרק הינה בין החברה לבין שני בעלי מניותיה שהפרו את חובת הנאמנות כלפיה באשר נתנו יד להסכם שאינו מתיישב עם אינטרס החברה. נזקה של החברה בו יישאו שני בעלי המניות הינו בגובה ההפרש בין דמי השכירות החוזיים על-פי ההסכמים שבתוקף, לבין דמי השכירות המגיעים על-פי חוות דעת שמאי וזאת לתקופה של שבע שנים שקדמו למועד הגשת התביעה.