חברה שניסתה לקדם מיזם רכב חשמלי וגייסה סכומי עתק ממשקיעים כשלה לאחר מספר שנות פעילות ומפרקי החברה הגישו תביעה נגד דירקטורים ונושאי משרה.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי לפי כלל שיקול הדעת העסקי, לא ייבחנו החלטות עסקיות שקיבלה חברה לגופן, כל עוד נתקבלו על ידי נושאי המשרה בהעדר ניגוד עניינים, בתום לב ובאופן מיודע. כלל שיקול הדעת העסקי אינו משנה את נורמת ההתנהגות החלה על נושאי המשרה, אשר הייתה ונותרה החובה לנהוג בזהירות ראויה בניהול ענייניה של החברה (דהיינו, הימנעות מהתרשלות) אך הנחת המוצא היא שבהעדר ניגודי אינטרסים, נושאי משרה מעוניינים להגיע להחלטות עסקיות "נכונות", וזאת לאור מערך התמריצים הפועל עליהם, ובכלל זה תמריצים כספיים המשולמים להם ושיקולי מוניטין, וכי יש להם כישורים מקצועיים טובים מאלה העומדים לרשות בית המשפט להפעיל שיקול דעת עסקי. לאחר שבדק בית המשפט את אופן קבלת ההחלטות דחה את התביעה נגד נושאי המשרה.