קביעת תאריך תפוגת אופציות בהסכם הקצאה תגבר על הוראות בתכנית האופציות

תכנית אופציות של חברה קבעה שאופציות פוקעות 90 יום לאחר סיום ההעסקה אך עובד של החברה טען כי האופציות לא פקעו מכיוון שבהסכם ההקצאה נרשם מועד פקיעה בתאריך שהינו 10 שנים לאחר חתימת הסכם. אצל עובד אחר שדרש לממש את האופציות למרות חלוף הזמן נרשם תאריך שהינו 5 שנים לאחר החתימה.

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי האופציות לא פקעו לאחר 90 יום ממועד סיום ההעסקה אלא במועד התפוגה שרשום בהסכם ההקצאה. כדי לפרש הסכם אופציות יש לקראו יחד עם תכנית האופציות אליה הוא כפוף.  תכנית האופציות של החברה רושמת מפורשות כי מועד הפקיעה של האופציות הוא 90 ימים מתום היחסים בין החברה לעובד אלא אם נקבע אחרת בהסכם האופציה של מקבל האופציה, ולכן גם על פי תכנית האופציות ההסכם האישי גובר.  מנוסח הסכם האופציות ניתן להבין שהייתה כוונה לקבוע מועד פקיעה שונה מהתכנית ולכן האופציות לא פקעו 90 יום לאחר מועד סיום ההעסקה.