בנק סגר חשבון של חברה ל"כריית" מטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין לאור נהלי הבנק האוסרים פתיחת חשבונות לחברות בתחום הקריפטו-קארנסי ואף סירב לקבל כניסת כספים שמקורם מהמרת מטבעות דיגיטאליים לשקלים.
בית המשפט קיבל חלקית את התובענה וקבע שאין מקום לאיסור גורף של הבנק על פתיחת חשבונות לחברות העוסקות במטבעות דיגיטאליים, אם כי הבנק רשאי לא לקבל את הכספים מכיוון שלא ניתן לדעת מה מקורם. אין כיום חקיקה מוסכמת בינלאומית בתחום זה ובעוד שמדינות מסוימות הוציאו את המטבעות הדיגיטליים מהחוק, כגון סין או קוריאה, מדינות אחרות מאפשרות אותם (יפן אף אימצה את הביטקוין כאמצעי תשלום חוקי) ובמקומות מסוימים כישראל, האיחוד האירופי ואוסטרליה החילו על המטבעות הדיגיטאליים את כללי איסור הלבנת ההון. רשות המסים בישראל מתייחסת למטבעות דיגיטאליים כנכסים פיננסיים ולא כמטבע אך המפקח על הבנקים בישראל לא קיבל החלטה האוסרת על שימוש בהם אלא רק הגדירם כהשקעה מסוכנת. כך, הבנק אינו רשאי להחליט שלא לספק שירות לחברה העוסקת בתחום המטבעות הדיגיטאליים. עם זאת, על בנקים הוטלו חובות זיהוי רחבות כדי למנוע הלבנת הון ולכן ניתן לסרב לקבל כסף או לפתוח חשבון כאשר נתיב המטבע בו מחזיק הלקוח אינו ידוע- כגון מי שקיבל מטבע מפול מטבעות אליו נכנסו המטבעות ממספר ארנקים אלקטרוניים, אשר לא ניתן לזהותם, כפי שהיה כאן, ולכן הבנק רשאי היה לסרב לקבל את הכספים לחשבון.
פורסם ב אפיק משפטי 280 10.04.2019