יזם הגיש לוועדה המקומית בקשה להיתר בנייה לפי תמ"א 38 שכולל חיזוק המבנה כנגד תוספת של שלוש יחידות דיור בשתיים וחצי קומות נוספות, וכן הוספת ממ"דים, מרפסות ומעלית לשלוש יחידות הדיור הקיימות בבניין. חלק מבעלי הבתים וכן בעלי זכויות בבניינים סמוכים התנגדו לבקשה והוועדה המקומית החליטה לאשר את הבקשה בחלקה בלבד ולהתיר רק את חיזוק הבניין והקמת ממ"דים, ללא תוספת דירות וקומות נוספות ולהתנות ההיתר בפתרונות חניה. הוועדה הארצית אליה הוגש ערעור קבעה שיש להתיר את מלוא הבקשה של היזם.
בית המשפט קבע, כי החוק אכן מאפשר תמריצים כלכליים ליזמים כאמצעי לקידום מטרות תמ"א 38, אך לא גרע מסמכויות הוועדה המקומית להפעיל שיקולים תכנוניים. אין להעדיף את מתן התמריצים על שיקולים אחרים ואין למבקש היתר בניה מכוח התמ"א זכות קנויה לקבל את זכויות הבניה המפורטות בתמ"א. לכן ביטל בית המשפט את החלטת הוועדה הארצית לתכנון ובניה והשיב על כנה את החלטת הוועדה המקומית.