מנהלי חברה שפורקה מרצון אחראים אישית לחובותיה גם אם החברה חלקה עליהם

סוכנת נסיעות שכירה התפטרה לאחר שספגה יחס משפיל ובית הדין לעבודה קבע שהיא זכאית לפיצויי פיטורין למרות שהתפטרה. בזמן ניהול ההליך נכנס החברה בה עבדה להליכי פירוק מרצון וזמן קצר לאחר שהעובדת זכתה בהליך נגד החברה חוסלה החברה.
בית המשפט קבע שהן מפרקת החברה והן המנהלים שחתמו על תצהיר כושר הפירעון כחלק מהליך הפירוק אחראים אישית לתשלום פיצויי הפיטורין של העובדת. הליך פירוק מרצון של חברה מתבצע ללא מעורבות של נושיה של החברה והוא אפשרי רק במקום שבו החברה יכולה לפרוע כל חוב שלה, גם אם הוא חוב שהחברה חולקת עליו. ככל שהחברה לא מסוגלת לפרוע את מלוא חובותיה בעת הכניסה להליך הפירוק או אם מפרק החברה מגלה חובות מעבר ליכולותיה במסגרת הליך הפירוק, החברה צריכה לעבור לפירוק בהליך משפטי בו מעורבים נושי החברה. כאן המנהלים והמפרקת ידעו על קיומו של הליך בבית הדין לעבודה והיו צריכים להשאיר כספים לכיסוי כל סכום שעשוי להיפסק לטובת העובדת. משלא עשו כן, הם אחראים אישית לתשלום הסכום לעובדת.