פסק - דין
1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה (כבוד סגן הנשיא רמזי חדיד), אשר בה התקבלה תביעת המשיבה מס' 1, מרים אנג'ל, כך שהמערערים, ביחד ולחוד עם המשיבה מס' 2 (עו"ד אתי דואני), חוייבו בתשלום סך של 114,943 ₪ בערכים של מועד מתן פסק הדין של בית המשפט קמא, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
2. המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") הגישה תביעה כספית כנגד המערערים והמשיבה מס' 2 (להלן: "עו"ד דואני"). על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבה עבדה כסוכנת נסיעות שכירה בחברת מונה טורס חדרה בע"מ (להלן: "החברה").
3. ביום 9.3.06, לאחר תקופה של כעשר שנות עבודה, המשיבה הודיעה לחברה על התפטרותה מהעבודה. לטענתה של המשיבה, היא זכאית היתה לפיצויי פיטורין, שכן היה מקום להתייחס להתפטרותה כאילו פוטרה. לאחר שדרישתה זו נדחתה, הגישה המשיבה, ביום 9.1.07, תביעה לבית הדין לעבודה, בהיקף של 158,000 ₪, בה דרשה לקבל את זכויותיה ובראשן פיצויי הפיטורים (תיק עב 228/07, להלן: "התביעה בבית הדין לעבודה").
4. בשעה שהתביעה בבית הדין לעבודה היתה תלויה ועומדת, במהלך חודש אוקטובר 2009 לערך, החליטה החברה על פירוקה מרצון. במסגרת ההליך של פירוק מרצון חתמו מנהליה של החברה, הם המערערים, על תצהירים המתייחסים ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה במשך 12 החודשים ממועד חתימת התצהירים.
5. התצהירים הוגשו לרשם החברות, וביום 29.10.09 התכנסה אסיפה כללית שלא מן המניין של החברה, בה הוחלט על פירוקה מרצון, ועל מינויה של עו"ד דואני כמפרקת החברה. בהמשך, התכנסה אסיפת סופית (כלשונו של בית המשפט קמא) של החברה, ביום 4.3.10, תוך שבפני אותה אסיפה מונח דו"ח סופי שערכה עו"ד דואני (ובו נזכרו בין היתר פרטי התביעה בבית הדין לעבודה).
6. ביום 24.5.10 קיבל בית הדין לעבודה את תביעתה של המשיבה כנגד החברה, ונקבע כי החברה חייבת לשלם לה סך (נומינלי) של 66,915 ₪, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 10,945 ₪.
7. ביום 21.7.10 נרשמה החברה אצל רשם החברות כחברה מחוסלת (מכוח סעיף 315 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג 1983).
8. פנייתה של המשיבה לחברה, על מנת לקבל את המגיע לה על פי פסק הדין, כל זאת טרם רישומה של החברה כחברה מחוסלת, לא הניבה תשלום. גם פנייתה של התובעת למוסד לביטוח לאומי (מיום 31.12.14) לא הניבה תוצאות, שכן המוסד לביטוח לאומי אינו משלם תגמולים מקום שבו פירוק החברה הינו מרצון.