פסקי דין

עא (חי') 31039-09-18 רחל ישי נ' מרים אנגל - חלק 3

22 אפריל 2019
הדפסה

64. עו"ד דואני, טוענת בהודעת הערעור שלה, כי המחוקק קבע פרק זמן של שנתיים ימים, לאחר הליך של פירוק מרצון, לשם פניה לבית המשפט, על מנת לבטל את הליך הפירוק מרצון (סעיף 14 להודעת הערעור שכנגד). לשיטתה, לאחר תקופה זו "הקבועה בסלע", לא עומדת למשיבה עילת תביעה כנגדה. ולא היא. כאשר בעל תפקיד (מפרק) מתרשל בתפקידו, הוא צפוי לתביעת פיצוי בגין רשלנותו (להיותו של פלוני בעל תפקיד יש זכויות, דוגמת שכר טרחתו, אך גם חובות). תביעה זו כפופה למגבלות הקבועות בדין של התיישנות ושיהוי. העובדה, כי המחוקק יצר אפיק נוסף, המאפשר ביטול של הליך הפירוק מרצון, אינה מאיינת את הרשלנות ותוצאותיה. ביטול הליך הפירוק מרצון מאפשר מגוון של סעדים שאינו אפשרי בתביעה של רשלנות מקצועית כנגד מפרק החברה. למשל, ביטול בעין של העברת נכסים שנעשתה במסגרתו של הליך הפירוק מרצון. עם זאת, מי שהתרשל אינו יכול לאיין את תוצאות רשלנותו, רק בשל כך שקיים אפיק נוסף, קצוב בזמן, של ביטול הליך הפירוק מרצון במלואו.

65. התביעה במקרה הנוכחי הוגשה תוך תקופת ההתיישנות. הפסיקה קבעה, אמנם, אפשרות של סילוק תביעה בשל שיהוי, אך הדבר יעשה במקרים חריגים, למשל שעה, שהתביעה מוגשת ימים ספורים טרם חלוף תקופת ההתיישנות ותוך שנגרם נזק ראייתי כבד לנתבעים, שאינו מאפשר להם להתגונן. לא זה המקרה שבפניי. בדין דחה בית המשפט קמא גם את טענת השיהוי שהונחה בפניו.

66. בשולי הדברים: המערערים ניהלו סוכנות נסיעות במשך שנים ארוכות. לסוכנות זו היה מוניטין, כמו גם מאגר לקוחות. בהליך של פירוק מרצון, המוניטין כמו גם מאגר הלקוחות נותרים בידי המערערים, והם יכולים לעשות בהם שימוש, בשל העובדה, כי החברה לא הותירה אחריה חובות. במקום שבו חברה מותירה אחריה חובות, היה מקום לבחון מכירה של המוניטין או מאגר הלקוחות של החברה. יתכן, למשל, כי המשיבה, שהמשיכה לעבוד כסוכנת נסיעות, היתה יכולה לעשות שימוש במוניטין או במאגר הלקוחות של החברה. גם אפשרות זו ניטלה ממנה לאור הנחתה, כי החברה תפרע את החוב כלפיה לאחר מתן פסק הדין של בית הדין לעבודה.

67. המערערים הניחו, באמצעות התצהירים שערכו, מצג לפיו החברה תפרע את מלוא חובותיה. במצג זה נכללות גם תביעות חוב שהיו ידועות (ועילתן טרם תחילת הליך הפירוק מרצון), אפילו החברה טענה בתום לב, כי אינה צריכה לשלם דרישת חוב זו. המשיבה היתה יכולה להסתמך על מצג זה (והסתמכה עליו), ועל כן מקום שבו החברה לא פרעה את החוב כלפי המשיבה, על המערערים לשלם חוב זה.

68. עו"ד דואני חבה, ביחד ולחוד עם המערערים, בתשלום כלפי המשיבה. זאת, היות והיה עליה לבדוק, במסגרתו של הליך הפירוק מרצון, כי בידי החברה המשאבים הנדרשים לשם פירעון החוב כלפיה, מקום שבו בית הדין לעבודה יפסוק לזכות המשיבה. אם לא היו בידי החברה משאבים שכאלה היה עליה לעצור את הליך הפירוק מרצון.

69. גם אם המערערים או עו"ד דואני פעלו בתום לב, אין בכך כדי לפטור אותם מאחריות. בפראפראזה על דבריו של כב' השופט י' עמית בעניין פינקוביץ שלעיל, לא הדירקטור ולא המפרק של שנות האלפיים יכולים להיות בבחינת "תם שאינו יודע לשאול" (ראו גם ההפניה שם ל-רע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כהן (26.4.15), בפסקה 53 לפסק הדין). המערערים, כמו עו"ד דואני, היו צריכים לבחון את תביעתה של המשיבה בפני בית הדין לעבודה. הם היו צריכים לנתח אותה ניתוח ענייני ומקצועי. המערערים היו יכולים להציג, למשל, פרוטוקול של ישיבת מועצת המנהלים בה נערך דיון בטענות המשיבה, ואלה נבחנות בחינה עניינית ומקצועית. דיון שכזה, לא היה (לא הוצג). עו"ד דואני היתה יכולה להציג, למשל, בחינה עניינית של תביעתה של המשיבה בפני בית הדין לעבודה, וחוות דעת שלה, מזמן אמת, מדוע לטעמה התביעה אינה מבוססת. במקרים שכאלה היה ניתן לבחון החלטות ענייניות אלה, בזמן אמת, כלפי פסק הדין של בית הדין לעבודה, ולראות אם אכן נעשתה כאן בחינה עניינית ומקצועית. בענייננו אין בחינה שכזו, מזמן אמת, לא על ידי המערערים ולא על ידי עו"ד דואני.
לא החברה, לא המערערים ולא עו"ד דואני יזמו הליך של ערעור על פסק הדין של בית הדין לעבודה. הם לא הסבירו בהליך בפני בית המשפט קמא או בהליך בפניי, מדוע הם סבורים, כי פסק הדין של בית הדין לעבודה שגוי הוא, ומה הפגמים שבו.

70. בשים-לב לשיקולים דלעיל, דין הערעורים להידחות. אני דוחה את הערעור והערעור שכנגד.

71. אינני מתייחס למערכת היחסים הפנימית שבין המערערים לעו"ד דואני. לא הונחה בפני בית המשפט קמא הודעת צד שלישי כלשהי של עו"ד דואני כלפי המערערים או להיפך, ועל כן סוגיית היחסים הפנימיים שביניהם לא ניצבה להכרעת בית המשפט קמא (וממילא אינה ניצבת להכרעה בפניי).

72. המערערים, ביחד ולחוד, ישלמו למשיבה את הוצאות המשפט בערעורים (בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתו של כל פריט), וכן, בנוסף, שכר טרחת עורך דין, בסך של 20,000 ₪, להיום. עו"ד דואני תשלם למשיבה הוצאות משפט ובנוסף שכר טרחת עורך דין בסך 10000ש"ח, להיום. המזכירות תעביר את העירבונות שהופקדו בערעור ובערעור שכנגד למשיבה באמצעות בא-כוחה לכיסוי החיובים מכוח פסק-הדין הנוכחי.

ניתן היום, י"ז ניסן תשע"ט, 22 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.

גדעון גינת

עמוד הקודם123