פסק דין
מבוא
1. לפניי בקשה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה, בה מבוקש ליתן צו המחייב את המשיבה לאפשר למבקשים לצלם את המסמכים המוצגים במשרדי המשיבה לעיון בעלי מניותיה, לקראת האסיפה הכללית שתתקיים ביום 30.12.2019, אשר אמורה לדון ולהחליט בהקצאת מניות של המשיבה למשקיע חיצוני, וכן ברכישה עצמית של מניות המשיבה.
2. עיקרם של המסמכים אשר מבוקש לצלמם הוא הערכות שווי שונות של המשיבה, חוות דעת כלכלית ביחס לנאותות התמורה שתשולם בגין הקצאת מניותיה למשקיע חיצוני וכן הסכמים שונים עם המשקיע ועם בעל מניות מרכזי במשיבה (חברת ספיר החושן ד.נ. החזקות בע"מ).
3. המבקשים הם בעלי מניות וגמלאים של המשיבה.
4. המשיבה היא חברה פרטית בבעלות של למעלה מ- 1,000 בעלי מניות. עיקר עיסוקה הוא במתן שירותי תחבורה ציבורית באמצעות הפעלת קווי אוטובוסים בגוש דן ובאשכולות נוספים מחוצה לו.
5. המשיבה התקשרה לאחרונה בהסכם להקצאת מניות למשקיע חיצוני, הוא ההסכם העומד לדיון באסיפת בעלי המניות שכונסה ליום 30.12.2019 לשם אישור ההתקשרות בו ולשם דיון בנושאים נוספים.
6. הבקשה הוגשה בעקבות הודעה שנשלחה לחברי המשיבה, והמבקשים בתוכם, בדבר הכוונה לכנס את אסיפת בעלי המניות של המשיבה.
טענות המבקשים
7. לטענת המבקשים, המתרחש בעסקי המשיבה מדיר שינה מעיניהם, והם מבקשים לצלם את החומר שעומד לעיון חברי המשיבה, על מנת להיוועץ עם מומחים כדי לשקול ולהחליט כיצד להצביע באסיפה הכללית המיועדת.
8. המבקשים טוענים כי בעקבות בקשתם לעיין בחומר לקראת האסיפה הכללית, הם זומנו למשרדי המשיבה אך לא הותר להם לקיים את העיון קודם שימסרו למשמורת את הטלפונים הניידים שלהם כדי למנוע מהם אפשרות לצלם את המסמכים, והם אף התבקשו לחתום על כתבי סודיות בטרם העיון בחומר. כמו כן, נאסר עליהם לצלם או לרשום כל פרט או פיסת מידע שהם רואים במסגרת העיון, הגם שמדובר ב- 600 דפי מידע, והגם שאף בן אנוש אינו מסוגל לקרוא כמות מידע כה עצומה ולזכור אותה. לדבריהם, הם מבקשים לצלם את המסמכים ולהציגם בפני עורכי דין ושמאים מטעמם על מנת לשקול כיצד להצביע באסיפת חברי המשיבה.
9. המבקשים טוענים עוד כי הזכות לצלם את המסמכים עומדת להם מכוחו של סעיף 185 לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות" או "החוק"), הקובע כי כל בעל מניות זכאי לדרוש מהחברה לעיין בכל מסמך המצוי ברשותה במידה והמסמך נוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האסיפה הכללית. יתר על כן, המשיבה עצמה הגדירה את מטרת העיון ככזו שנועדה לאפשר לבעלי המניות ללמוד את הסכם ההשקעה על המסמכים השונים הנלווים אליו, אלא שהתנהלות המשיבה מרוקנת מתוכן הן את זכות העיון הקבועה בחוק כמו גם את מטרת העיון שהגדירה המשיבה עצמה. זאת ועוד, אין הצדקה להפלות בין מזכיר המשיבה והדירקטורים שלה, לבין בעלי המניות, הם המבקשים, מה גם שהמבקשים אינם כלכלנים או משפטנים ואינם יכולים לקבל החלטה שקולה ונבונה טרם היוועצות עם אנשי מקצוע.
10. המבקשים מוסיפים וטוענים כי הסכם ההשקעה אינו נוקב בסכום התמורה שישלם המשקיע כנגד קבלת 40% ממניות המשיבה וכי לפי חישובים שונים שערכו, מדובר בעסקה כדאית מאוד למשקיע, אך לא למשיבה.
11. לבסוף טוענים המבקשים כי התנהלותה של המשיבה היתה בעייתית בעבר, והם מזכירים בהקשר זה בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה נגדה בשנת 2015 ואשר הסתיימה בהסדר פשרה תמוה, כמו גם את דו"ח מבקר המדינה שבחן את התנהלות המשיבה בשנת 2008 ומתח ביקורת נוקבת בנוגע להתנהלות זו.
טענות המשיבה
12. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקשים הם קומץ בעלי מניות אשר גוררים את המשיבה פעם אחר פעם לבית המשפט בעתירות סרק. מטרתם האמיתית של המבקשים היא לחבל בכינוס האסיפה הכללית של חברי המשיבה, תוך הצגה מעוותת של העובדות והארועים שקדמו להגשת התובענה.
13. המשיבה מציינת כי לצורך עיון בחומר העומד בבסיס הסכם ההשקעה, נפתח במשרדיה חדר מידע ובו נמצאים מסמכי העסקה הכוללים מידע ונתונים סודיים ורגישים, סודות מסחריים והערכות שווי מפורטות של המשיבה. פרסומם של אלה ברבים עלול לגרום נזקים כבדים ובלתי הפיכים ואף לחבל בעסקת ההשקעה עצמה, במסגרתה התחייבו הצדדים לשמירת סודיות. חרף זאת, כל בעל מניות במשיבה רשאי להכנס לחדר המידע ולעיין בכל המסמכים, גם כאלה שברגיל בעל מניות איננו נחשף אליהם. יתר על כן, בעל המניות רשאי לקיים את העיון בעצמו ו/או באמצעות בא כוחו, ובלבד שייחתם כתב סודיות על ידי המעיין. השהייה בחדר המידע אינה מוגבלת ליום מסויים או לפרק זמן מסויים. יחד עם זאת, אין מקום להתיר צילום של מסמכים או נתונים, כיוון שהדבר יחתור תחת הסודיות והחסיון שכולם מחוייבים להם. ואכן, כלל בעלי המניות, למעלה מ- 1,000 במספר, אינם רואים כל בעיה בדרך זו של עיון בחומר, זולת המבקשים, שהם מיעוט קולני של 17 בעלי מניות.
14. לטענת המשיבה, האיזון בין השיקולים של חסיון וסודיות, לבין השיקולים של מסירת מידע אודות העסקה, מצדיק את קיומו של עיון בתוך חדר המידע, שאיננו כולל צילום חומר או נתונים והוצאתם מתוך החדר.
15. זאת ועוד, כך טוענת המשיבה, מרבית המבקשים כלל לא טרחו לממש את זכות העיון ולא הגיעו לחדר המידע (למעט שניים מתוכם), והשניים שכן הגיעו לשם כך, לא ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם להגיע בלוויית יועצים מקצועיים מטעמם, אלא הגיעו בגפם.
16. עוד טוענת המשיבה כי בהליך קודם כבר נפסק ביום 19.11.2018, בהסכמת המבקשים, כי זכות העיון אינה כוללת את הזכות לצלם מסמכים ואף נקבע מתווה מוסכם של עיון בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות (ה"פ 57925-04-18 ניב ואח' נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ).
17. מכל מקום, כך טוענת המשיבה, צילום המסמכים ממילא איננו דרוש למבקשים משום שהללו כבר גמרו אומר להצביע נגד אישור הסכם ההשקעה.
18. המשיבה מוסיפה וטוענת כי אין בסיס משפטי לבקשה, משום שזכות העיון במסמכי המשיבה אינה שקולה לזכות, שאינה קיימת, לצלם את המסמכים, כעולה גם מכותרתו של סעיף 185 לחוק החברות, שהיא "עיון במסמכי החברה", כמו גם מהשוואת סעיף זה לסעיף אחר של החוק, הוא סעיף 187, שקובע את זכותו של בעל מניות לקבל העתק ממסמכים מסויימים.
19. באשר לדירקטורים של המשיבה, טוענת המשיבה כי הללו קיבלו מסמכים לעיון בכובעם כדירקטורים, ולא בכובעם כבעלי מניות, וממילא אין יסוד לטענה בדבר הפלייה אסורה בהקשר זה.
דיון והכרעה
20. לאחר עיון בטיעוני הצדדים, שנתנו הסכמתם לכך שפסק הדין יינתן על פי כתבי הטענות וללא צורך בקיום דיון באולם, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
21. ראשית לכל, אין צורך לדון במסכת הארוכה של טענות הדדיות בנוגע להתנהלות המבקשים או המשיבה בעבר, באשר טענות אלה אינן דרושות באמת ובתמים לשם הכרעה בסוגיה שעל הפרק, קרי, בשאלה האם נתונה לבעל מניות בחברה פרטית הזכות לצלם חומר הכולל מידע חסוי או סודי המצוי ברשות החברה. זאת ועוד, סד הזמנים הדחוק עד מאוד גם איננו מאפשר התייחסות לטענות אלה, שכן התובענה הוגשה ביום 16.12.2019, הסכמת הצדדים למתן פסק דין בלא דיון באולם ניתנה ביום 26.12.2019, והאסיפה הכללית אמורה להתכנס כבר ביום 30.12.2019.
22. סעיף 185 לחוק החברות, שכותרתו "עיון במסמכי החברה", קובע:
"(א) בעל מניה זכאי לדרוש מהחברה, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מסמך הנמצא ברשות החברה בכל אחד מאלה:
(1) המסמך נוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275;
(2) בחברה פרטית - אם הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית של החברה.
(ב) החברה רשאית לסרב לבקשתו של בעל מניה אם לדעתה הבקשה הוגשה שלא בתום לב או שיש במסמכים הנדרשים סוד מסחרי או פטנט, או שגילוי המסמכים עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה."
עינינו הרואות: לבעל מניות נתונה הזכות לעיין במסמכים כאלה ואחרים המצויים ברשות החברה, אך אין כל קביעה כי בנוסף לזכות העיון, נתונה בידו גם הזכות לצלם את המסמכים או להעתיקם, על מנת להציגם בפני צד שלישי כלשהו.
23. יתר על כן, כעולה מסעיף 185(ב) לחוק החברות, זכות העיון מוגבלת וניתן שלא לאפשר את מימושה, וזאת כאשר מדובר בבקשה שהוגשה בחוסר תום לב, או כאשר המסמכים מכילים סוד מסחרי או פטנט, או שהגילוי עלול לפגוע בדרך אחרת בטובת החברה. על כן, וכאשר עסקינן בחומר הכולל מידע חסוי, לרבות נתונים כספים, הערכות שווי ומסמכים סודיים שיש למתחרים עסקיים של המשיבה ענין רב לעיין בהם, המשיבה יכולה היתה לכאורה לטעון כי עצם העיון עלול לפגוע בטובתה. ברם, המשיבה לא עשתה כן, ולא הגבילה את הזכות לעיון במסמכים בשום צורה ודרך, ובלבד שהמעיינים לא יורשו לצלם את החומר או להוציאו החוצה, ובכפוף לכך שהם או מי מטעמם יחתמו על התחייבות לשמירת סודיות. יתר על כן, המשיבה אף הצהירה על הסכמתה כי יועצים מקצועיים מטעם בעלי המניות יורשו אף הם לעיין בחומר במשרדיה, בכפוף לחתימה על כתבי סודיות כאמור, כך שלא נמנעה מן המבקשים האפשרות לקבל ייעוץ מקצועי בטרם יגבשו את עמדתם בסוגיות שיעמדו על הפרק באסיפת בעלי המניות.
24. לשם השוואה, סעיף 187 לחוק החברות, שכותרתו "הזכות לקבל תקנון ודוחות כספיים", משמיע לנו כי:
"(א) כל בעל מניה זכאי לקבל מהחברה, לפי בקשתו, העתק מהתקנון וכן, בחברה שאינה תאגיד מדווח, לקבל העתק מהדוחות הכספיים, כאמור בסעיף 173(ד).
(ב) בעל מניה בחברה שהיא תאגיד מדווח, זכאי לקבל מהחברה העתק מן הדוחות הכספיים, אם הדוחות לא פורסמו בהתאם להוראות לפי פרק ז'1 לחוק ניירות ערך."
כלומר, המחוקק, המבחין היטב בין הזכות לעיין במסמכים לבין הזכות לקבל עותק מהם, גילה דעתו כי בעל מניות בחברה זכאי לקבל העתק מהתקנון וכן דוחות כספיים (בנסיבות מסויימות). מכלל הן אתה שומע לאו לגבי הזכות לקבל עותק ממסמכים אחרים המצויים ברשות החברה.
25. ראיה נוספת לכך שהמחוקק ער להבחנה בין עיון במסמכים לבין הזכות להעתיקם, מצוייה בסעיף 126(א) לחוק החברות, שכותרתו "קבלת העתקים", אשר קובע כי:
"מי שזכאי לעיין במסמכים המפורטים בסעיף 124 זכאי לקבל העתק מהם בתמורה לתשלום שלא יעלה על הוצאות החברה בשל מתן ההעתק בלבד."
המסמכים הנזכרים בסעיף 124 לחוק החברות הם תקנון החברה; פרוטוקולים של ישיבות האסיפה הכללית ושל ישיבות הדירקטוריון וכן ועדותיו; הודעות החברה לבעלי מניותיה בשבע השנים האחרונות; הדוחות הכספיים של החברה וכן מרשם בעלי המניות והדירקטורים. משמע, לא המסמכים לגביהם מבוקש העיון במקרה דנן.
26. לבסוף, גם סעיף 265(א) לחוק החברות, שכותרתו "הזכות לקבל מידע", מעיד על כך שהמחוקק מבחין בין הזכות לעיין במסמכי החברה לבין הזכות לקבל העתק שלהם. סעיף זה קובע:
"לכל דירקטור הזכות לבדוק את מסמכי החברה ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם, ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור."
משמע, לדירקטור ניתנת זכות מיוחדת, שאינה נתונה לבעלי המניות, לקבל העתקים ממסמכי החברה ולא להסתפק רק בעיון בהם במשרדיה (ובלבד שהדבר דרוש למילוי חובתו כדירקטור).
27. ודוק: עצם הסכמתם של המבקשים לחתום על התחייבות לשמירת סודיות כתנאי לצילום החומר והוצאתו מתוך חדר המידע, אין בה די על מנת להבטיח את שמירת הסודיות הנדרשת במקרה דנן. פשיטא שלא ניתן באמת ובתמים לאכוף בימינו אנו התחייבות לשמירת סודיות, אם וכאשר צילומים של מסמכים ייצאו מתוך חדר המידע, לטובת ציבור של לא פחות מ- 17 בעלי מניות, כאשר גם אין אפשרות מעשית להתחקות אחר עקבותיו של מדליף בודד, על מנת לזהותו ולבוא עימו חשבון במקרה של הפצת החומר תוך הפרה של ההתחייבות לשמירת סודיות. מאותה סיבה ממש בדין סרבה המשיבה לאפשר הכנסה של מכשירי טלפון ניידים לחדר המידע, כאשר ידוע לכל שטלפונים כאלה מאפשרים כיום בקלות רבה לצלם כהרף עין מסמכים, באיכות שהיתה שמורה בעבר למצלמות איכותיות במיוחד.
28. בנסיבות אלה, מנגנון העיון שהציעה המשיבה מאזן כראוי וכהלכה בין האינטרס המובן של אלה המבקשים לעיין בחומר כדי לגבש עמדה מושכלת בענין הסכם ההשקעה שעל הפרק, תוך היוועצות במומחים מטעמם, לבין האינטרס המובהק של המשיבה, אשר משרת גם את בעלי מניותיה האחרים, בשמירה על סודיות המידע והנתונים העסקיים הכלולים בו, על מנת שלא לפגוע בעסקיה של המשיבה ושלא להכשיל את הסכם ההשקעה בטרם היה סיפק בידי האסיפה הכללית של המשיבה לומר את דברה בקשר אליו.
29. לא נעלמה מעיני טענת המבקשים לפיה מדובר במידע רב שעליהם לעיין בו בחדר המידע (לטענתם, מדובר ב- 600 עמודי מידע; לטענת המשיבה, מדובר ב- 300 עמודים בלבד), אלא שהמשיבה לא הגבילה את משך שהותם של המבקשים ויועציהם בתוך חדר המידע, וכל שאסרה הוא על צילום החומר או הוצאתו מתוך חדר המידע. זאת ועוד, צריך לזכור שהעיון נועד אך ורק לאפשר לבעלי המניות לקבל החלטה בינארית- תמיכה או התנגדות בהסכם ההשקעה. על כן, דומה כי בהחלט ניתן לגבש עמדה מושכלת בשאלה זו גם אם מקיימים את העיון בתוך חדר המידע, ולשם מטרה מוגבלת זו אין הכרח אמיתי להוציא את החומר מתוכו, תוך סכנה של ממש שהמידע, כולו או מקצתו, ידלוף ויגיע לעיניהם של מתחרים עסקיים, ושלא למטרה אשר לשמה הותר העיון מלכתחילה. לכך יש להוסיף את העובדה שהזימון לאסיפת בעלי המניות כלל מלכתחילה מידע הכולל פרטים אודות הסכם ההשקעה ורכישת המניות העצמית, תיאור של חוות הדעת הכלכליות והערכות השווי וכן מידע נוסף אשר נועד לאפשר לבעלי המניות לגבש את עמדתם מבעוד מועד.
30. באשר להשגות שיש למבקשים ביחס לתמורה שישלם המשקיע לפי הסכם ההשקעה, הרי שאלה אינן רלבנטיות לצורך ההכרעה בשאלת קיומה או אי קיומה של זכות לצלם מסמכים.
31. נוכח המסקנה אליה הגעתי, אין צורך לדון בטענות הנוספות של המשיבה נגד המבקשים, לרבות טענת השיהוי והעיתוי המאוחר של הגשת הבקשה.