פסק דין
בתביעה זו מתעוררת השאלה האם ביטול עסקה בשל מלחמת לבנון השנייה מהווה סיכול העסקה. מדובר בתביעה לתשלום בגין שירותי בנקאות השקעות ותיווך שסיפק התובע לנתבעים בקשר עם עסקת רכישת מניות השליטה בחברה הציבורית זנלכל בע"מ (להלן: חברת זנלכל).
בשנת 2006 נחתם הסכם בין בעלי השליטה בחברת זנלכל לבין הנתבעת 2 לרכישת מניות השליטה בחברת זנלכל ע"י הנתבעת 2, אולם בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל. הנתבעים טוענים, כי לצורך מימון ההתקשרות לרכישת מניות השליטה בחברת זנלכל, התקשרו עם חברה שוויצרית (להלן: החברה השוויצרית) לצורך מימון רכישת המניות (להלן: עסקת המימון), אולם עקב מלחמת לבנון השנייה, חזרה בה החברה השוויצרית מהתחייבותה, ולכן העסקה לרכישת מניות השליטה
--- סוף עמוד 3 ---
בחברת זנלכל (להלן: "העסקה") סוכלה, וכתוצאה מכך הם אינם חייבים בתשלום דמי תיווך לתובע.
1. רקע הדברים
התובע עוסק, בין היתר, במתן שירותי בנקאות השקעות. הנתבעת 2, אקסידו תעשיות מזון בע"מ (להלן: הנתבעת 2), היא חברה פרטית העוסקת בשיווק מזון. הנתבע 1, מר פוקס, הינו מנהלה של הנתבעת 2 ובעל השליטה בה.
ביום 3.6.06 נחתם בין התובע ושותפו לבין הנתבעת 2 הסכם שעל פיו התובע יהא זכאי לקבל תשלום כולל בגובה 4% מסכום העסקה לרכישת מניות חברת זנלכל (להלן: דמי תיווך) במידה ותתקבל החלטה חיובית ע"י הנתבעים לחתום על העסקה (להלן: הסכם התיווך).
ביום 20.7.06 נחתם הסכם בין בעלי השליטה בחברת זנלכל לבין הנתבעת 2 לרכישת מניות השליטה בחברת זנלכל ע"י הנתבעת 2 (להלן: הסכם הרכישה). הנתבעים טוענים כי המימון לעיסקה אמור היה להגיע מהחברה השוויצרית. לטענתם, בשל העובדה שהחברה השוויצרית שאמורה הייתה לממן את הרכישה חזרה בה מהסכמתה לאור מלחמת לבנון השנייה, לא נכרת הסכם ולכן התובע אינו זכאי לדמי תיווך.
יצוין, כי ביום 20.8.06 פרסמה חברת זנלכל, בדוח מיידי לבורסה, כי הסכם הרכישה לא הושלם עקב "הפרתו היסודית על ידי הקונה", ואין מחלוקת בדבר העובדה שבסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל. אולם התובע טוען כי עם חתימת הסכם הרכישה למעשה התגבשה באופן סופי זכאותו לקבלת דמי התיווך על פי הסכם התיווך, בסך של כ-2.5 מיליון ₪, וכי אין באי העברת המימון ע"י החברה השוויצרית, או באי השלמת עיסקת הרכישה, כדי לבסס פטור לנתבעים מתשלום דמי תיווך.
לאור העובדה שמדובר בטענה משפטית הוריתי לצדדים לסכם בשאלה האם עסקת הרכישה סוכלה ואם סוכלה, מה ההשלכה של הסיכול על מעמדו של התובע.