2. תמצית טענות הצדדים
--- סוף עמוד 4 ---
התובע טוען כי אין לקבל את טענת הנתבעים לפיה אי העברת המימון ע"י החברה השוויצרית בגין מלחמת לבנון השנייה הביאה לסיכול הסכם הרכישה, ועל כן על הנתבעים חייבים לשלם לו את דמי התיווך כפי שסוכם בהסכם התיווך. זאת, ממספר טעמים. ראשית, טוען התובע כי אף לגרסת הנתבעים, הם ידעו לפחות שמונה ימים עובר לחתימת הסכם הרכישה כי המימון מהחברה השוויצרית לא יתקבל. זאת לאור העובדה שביום 12.7.06 שלחו הנתבעים מכתב לחברה השוויצרית בו הם מתריעים בפני החברות הזרות על כך שעל אף שהמועד האחרון להעברת המימון קרוב טרם הועבר לידיהם סכום כלשהו כמתחייב. התובע טוען, כי למרות זאת התקשרו הנתבעים בהסכם הרכישה ביום 20.7.06. התובע טוען כי מאחר שהנתבעים ידעו מראש או היו יכולים לדעת מראש כי הכספים למימון הרכישה לא יועברו אליהם לצורך מימוש הסכם הרכישה, הם אינם עומדים בתנאים הקבועים לסיכול חוזה בסעיף 18 לחוק החוזים תרופות.
כן טוען התובע, כי התניית רכישת המניות בחברת זנלכל בקבלת מימון ממקור חיצוני כלשהו לא צוינה בהסכם הרכישה. בסעיף 3.7 להסכם הרכישה אף הצהירה הנתבעת כי "הקונה היא בעלת היכולת הפיננסית להתקשר בהסכם זה, ולרכוש את המניות הנמכרות בתמורה להסכם זה."
התובע מוסיף וטוען, כי אי העברת המימון ע"י החברות הזרות אינו הופך את קיום העסקה לבלתי אפשרית, וכי היה על הנתבעת לפעול לקיום התחייבותה בדרך חליפית ולפעול במישורים נוספים אחרים להשגת המימון הנדרש, וגם מסיבה זו אין לקבל את טענת הסיכול.
עוד טוען התובע כי גם אם החברה השוויצרית תוכל לטעון להגנת הסיכול כנגד הנתבעים, הרי שהגנה זו אינה עוברת לחוזה בין הנתבעים לבין חברת זנלכל. כלפי חברת זנלכל הנתבעים הפרו את חוזה הרכישה ללא כל הגנה. לטענתו, הנתבעים הצהיר בחוזה הרכישה כי יש להם את המימון המתאים, ומשנודע להם כי החברה השוויצרית לא תעביר את המימון הנדרש היה עליהם לפעול להשגת המימון בדרכים חליפיות, או לפחות להכניס סעיף מתנה בחוזה הרכישה.
התובע מוסיף כי גם אם יקבע כי עסקת הרכישה סוכלה, הרי הסיכול התרחש לאחר החתימה, ולפיכך אינו משפיע על זכותו של התובע לשכרו.
--- סוף עמוד 5 ---
הנתבעים טוענים כי על פי מכתבה של החברה השוויצרית הסכם המימון בוטל בשל: "ההתפתחויות האחרונות באזור שישפיעו על המצב הכלכלי והסיכון הקשור בהשקעות שוטפות." לטענתם מלחמה היא אחד הגורמים המהווה סיכול בהא הידיעה.